פרופ' פייסל עזאיזה, נשיא מכללת סכנין לחינוך, שואף להעניק לסטודנטים להוראה כלים מעולם החינוך הבלתי פורמלי והעבודה הקהילתית | החזון שלו כולל מורים יהודים וערבים שמלמדים באותו בית ספר: "אפשר לעשות את השינוי יחד"
"בהכשרת המורים בחברה הערבית היום חסרה הכשרה לחינוך בלתי פורמלי ולעבודה עם נוער בסיכון" אומר ל'דבר' פרופ' פייסל עזאיזה, שהתמנה לאחרונה לנשיא המכללה האקדמית סכנין להכשרת עובדי הוראה. עזיאזה מציע לשלב בלימודי ההוראה הפורמלית גם גישות ואופני פעולה לא-פורמליים, כדי להתמודד עם המצוקות בחברה הערבית, ביניהן העוני והאלימות הגוברת.
"להבנתי, כ-50% מהנערים הערבים בגילאי 16-22 אינם נמצאים במסגרת, כלומר לא לומדים ולא עובדים", אומר עזיאזה, בעברו ראש המועצה המקומית דבוריה שבגליל, "יש מתנ"סים בחברה הערבית, אך הם מיועדים למעמד הביניים. במקומות חלשים יותר, או שלא קיימים מתנ"סים, או שהם קיימים אך המשאבים שלהם דלים מדי. זה דורש טיפול מיידי".
"התוצאה היא שבמקרים רבים, המחנכים נמצאים לבד", אומר עזאיזה, "הם מתקשים להתמודד עם האלימות ללא מערכות נוספות כמו עובדים סוציאליים, עובדים קהילתיים, פסיכולוגים ופעילות אחר הצהריים לנוער. השלטון המרכזי הטיל על השלטון המקומי משימות רבות מבלי לתקצב אותן. אין להם כלים ומשאבים לעמוד במשימה. צריך להתייחס לתופעת האלימות בצורה הוליסטית".
"בית הספר צריך להיות מקום בו לא רק לומדים מתמטיקה, אלא גם מדברים על החיים"
לדברי עזאיזה, מלבד תוספת נדרשת בעובדי רווחה וחינוך בלתי פורמלי, גם המורים צריכים לרכוש מיומנויות מתחומים אלו. כמי שאחראי על הכשרת המורים, הוא רואה בכך את אחריותו. "צריך לצייד את המורים במתודות וכלים, וזה מתרחש במכללה, בית הספר צריך להיות מקום בו לא רק לומדים מתמטיקה, אלא גם מדברים על החיים. צריך להכשיר איך להתמודד בקהילה מוכת אלימות. צריך קורסים ייחודיים לעבודה בסביבה אלימה.
"אני רוצה לפתח אצלי תכניות לטיפול בנוער בסיכון ובחינוך בלתי פורמלי. כל המקצועות הנלווים לא קיימים במכללות. מתחילות להיכתב תכניות, וישנה עבודה של מטה משותף, אך עדיין זה לא מספיק".
הפתרון למחסור במשרות מורים: הכשרה למקצועות נוספים
בעיה נוספת שניצבת מול המורים הערבים מחסור במשרות הוראה פנויות בבתי הספר. מורים שמסיימים את לימודי ההוראה נותרים ללא עבודה. עזאיזה מציב כמה אפשרויות לפתרון, בשדה ההכשרה וגם במצב בשטח.
פתרון אחד הוא הכשרת מורים למקצועות פרה-רפואיים שנדרשים במערכת החינוך, כמו קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. "צריך להכשיר מורים מובטלים למקצועות האלה. אני רוצה להכניס מקצועות נלווים, שהסטודנטים הערבים לא ילכו ללמוד בג'נין ובשכם אלא בארץ, בתרבות ישראלית. אין לי סמכות מהמועצה להשכלה גבוהה ליצור תכניות כאלו".
מהלך נוסף הוא מתן אפשרות למכללות הערביות להוראה ללמד מקצועות נוספים. "אני רוצה להוסיף גם מקצועות היי-טק, כלכלה וגם ניהול מערכת החינוך. גם כאן, אין לי סמכויות מהמל"ג".
פרופ' פייסל עזאיזה
לצד שינוי תכניות הלימודים, עזאיזה מציג פתרון שיסייע לתלמידים ולמורים הערבים כאחד – הקטנת מספר התלמידים בכיתות. "החינוך הערבי לא מתוקצב בצורה ראויה. הכיתות בבתי-הספר הערביים צפופות. אם יקטינו את הכיתות, נוכל להעסיק יותר מורים ולשפר את איכות החינוך".
עקב המחסור במשרות פנויות, מורות ומורים צעירים מהצפון נאלצות לנסוע וללמד ביישובים ערביים בדרום. עזאיזה מדע לקושי אך מוצא בכך גם צד חיובי: "הם צוברים ניסיון בנגב וחוזרים לצפון ולמרכז זו גם שליחות כי בדרום אין מורים מקומיים. יש כאלה ששוכרים בתים בדרום, אך יש גם נשים שנאלצות לנסוע שלוש שעות הלוך לבתי-הספר ושלוש שעות חזור".
אך מעבר לכל, המהלך הנדרש ביותר מבחינתו הוא העלאת שכר המורים, במטרה לשפר את מעמד המקצוע ולמשוך אליו סטודנטים מצטיינים. "צריך להעלות את מעמד המורה ואת השכר, ואז יגיעו גם אנשים מהאליטה. זה צריך להיות דיון בתקשורת, במשרד החינוך, בארגוני המורים ובחברה הישראלית".
"המורה הערבי נדרש היום לשליטה בערבית ובעברית"
מכללת סכנין הוקמה בשנת 2001, והיא מכשירה סטודנטים ערבים למקצועות החינוך וההוראה. חזון המכללה כולל "קידום השקפת עולם הומניסטית ודמוקרטית". המכללה מכשירה מורים לכלל שלבי החינוך, ומציעה גם מסלולים להסבת אקדמאים להוראה ולתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך, ייעוץ חינוכי, הערכה בית ספרית ולקויות למידה קליניות. בשנת הלימודים שעברה, תשפ"א, למדו בה 738 סטודנטים לתואר ראשון ו-214 סטודנטים לתואר שני. לצד מכללת סכנין פועלת עוד מכללה ערבית אחת לחינוך – מכללת אלקסאמי בבאקה אלג'רביה, שהוקמה ב-1990.
הלימודים במכללה נערכים בערבית ובעברית במקביל. עזאיזה מעוניין להכשיר מורים שיודעים היטב את שתי השפות. "אני מעשיר תכניות ומביא את המרצים הכי טובים, יהודים וערבים. אין ספק ששליטה בשפת האם תורמת להישגים לימודיים טובים. יש לחזק את לימוד השפה הערבית לגיבוש הזהות, לצד אזרחות ישראלית. אין סתירה ביניהן. צריך להקפיד על איכות המורים. המורה הערבי נדרש היום לשליטה בערבית ובעברית".
הרשויות הערביות זקוקות לתקציבים, סמכויות וכוח אדם מוכשר
עזאיזה מציין לחיוב את תכנית החומש הקודמת לחברה הערבית, שהסתיימה בשנה שעברה (תכנית 922), שבעקבותיה עלה שיעור הסטודנטים הערבים מ-12% ל-18%. "הפוטנציאל האקדמי לא ממוצה בפריפריה, אם זה בחברה הערבית או החרדית ובפריפריה הכלכלית גאוגרפית. הסטודנט שמגיע למכללה צריך עזרה בכתיבה אקדמית, אנגלית ועברית".
כראש רשות מקומית לשעבר, הוא מדגיש את הצורך להעצים את הרשויות המקומיות הערביות. "צריך לתת לרשויות המקומיות תקציבים וסמכויות וגם כוח אדם מוכשר. כרגע עדיין אין בחברה הערבית מספיק אנשי מקצוע עם ניסיון ניהולי, צריך לחנוך אותם. השלטון המקומי צריך להתנהל בצורה מקצועית".
לעשות את השינוי יחד
מהומות מאי האחרון שמו במוקד את היחסים בין היהודים לערבים, במיוחד בערים המעורבות ובקרב הצעירים. לדעת עזאיזה, למערכת החינוך תפקיד מרכזי בשיקום יחסים אלו.
עזאיזה רואה בעיני רוחו את מערכת הבריאות. "אנשי הרפואה הם מודל משותף שמצליח. סגל רפואי ערבי ויהודי שמטפלים ביהודים וערבים. מערכת הבריאות, על אף שמרעיבים אותה במשך שנים, נחשבת מוצלחת בזכותה אנו מתמודדים עם הקורונה. צריך לעשות זאת גם בחינוך".
"אנו עוסקים בתכניות משותפות עם מערכות חינוך יהודיות. צריך מודעות ורגישות תרבותית, כיבוד השונה בהיותו שווה. צריך לחנך לזהות מורכבת, ולהכיר בה. בחזון שלי, מורים יהודים וערבים ילמדו באותו בית ספר. כיום יש מורים ערבים בבתי ספר יהודים, בעיקר למדעים. אפשר להיות פסימי ואפשר להיות אופטימי, ולעשות את השינוי יחד".
