הקדמה
במהלך השנים האחרונות רכשה המכללה מעמד ויוקרה אקדמיים ברמה הבינלאומית(Tables 1-2) , והיא מקיימת קשר עם אוניברסיטאות בחו"ל (כמו בריטניה, אוסטריה, אסטוניה, רומניה, ארה"ב, יוון, קרואטיה, גיאורגיה, גרמניה ועוד), עימן המכללה מנהלת מערכת דינמית של חילופי רעיונות, תוכניות ומפגשי סטודנטים. המכללה פעילה ושותפה ליוזמת המל"ג בפרויקט Study in Israel, כולל פרסום המכללה באתר הפרויקט.
בנוסף המכללה הייתה שותפה בכירה בפרויקט Doit במסגרת תכנית Tempus IV בשנים 2012-2016. ומאז שנת 2016 המכללה שותפה בחמשה פרויקטים בינלאומיים במסגרת תכנית Erasmus+. הפרויקטים הם: 1) כניסה להוראה (Pro-Teach); 2) מעורבות חברתית ואזרחות טובה (Cure); 3) פיתוח, חדשנות ויזמות בחינוך ובקהילה (Silice); 4) קבוצות שוליים, מהגרים ורב-תרבותיות (Demo); 5) פיתוח כלי הערכה בסביבות למידה חלופיות ו/או עתירות טכנולוגיה (Asset). הפעילות של המכללה בפרויקטים כוללת, פיתוח קוריקולום וקורסים בתחומים הרלוונטיים של הפרויקטים, הרצת הקורסים במכללה, וניידות של חברי סגל וסטודנטים מכלל התכניות בתואר הראשון, במיוחד סטודנטים מתוכנית המצוינים בתואר ראשון וסטודנטים מתוכניות תואר שני.
המכללה במבט בינלאומי שנים 2020-2016: פרויקטים במכללה
נקבעו אבני דרך וקווים מנחים לדמות הבוגר במכללה, בין היתר הבוגר ישאף למצוינות בהוראה בתחומי הידע הפדגוגי והדידקטי כולל אסטרטגיות על ציר הוראה-למידה-הערכה ובסביבה גלוקליות.
האופרציה והפעילויות במסגרת הפרויקטים מחדדים את יישום הקווים המנחים ובאים לידי ביטוי בהשתתפות הסטודנטים בפרויקטים אלו. הגלוקליות מתקיימת דרך שתי פלטפורמות של פרויקטים לעידוד הבינלאומיות: 1) פרויקטים דרך ה- EU; 2) פרויקטים דרך נתיבים אחרים (פולפרייט, MEPI, ויוזמה מכללתית). הפרויקטים 9-1 שייכים ל- EU והשאר שייכים לנתיבים אחרים.
1. פרויקט לקידום חינוך רב תרבותי (Tempus IV: DOIT), שנים 2016-2012, מטרות הפרויקט:
https://www.erasmusplus.org.il/doit
- שיפור איכותן של תכניות לחינוך רב-תרבותי, לקידום זכויות אדם וגיוון תרבותי באמצעות תוכנית רבגונית שתביא לרפורמה בתכניות הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה.
- פיתוח תוכניות הוראה ולימוד לסטודנטים בתואר ראשון, חברי סגל, כולל סדנאות ופעילויות כיתתיות לסטודנטים שמטרתם לקדם יחסים בין-תרבותיים חיוביים, ופורטל המאפשר עבודה משותפת והפצה.
במסגרת הפרויקט פותחו חומרים וקוריקולום בשלושה מוקדים: זכויות ילדים, זהות, קידום יחסים בין תרבותיים בתוך הכיתה, וזהות בחברה רב תרבותי. המפגשים עם השותפים התקיימו בשתי רמות:
א. מפגשים בין חברי הסגל של המכללה עם חברי סגל מהמדינות השותפות בפרויקט בעיקר בחו"ל.
ב. מפגשים בין הסטודנטים במסגרת הפעילויות המשותפות הן בישראל והן במדינות השותפות בפרויקט.
שותפים בפרויקט גיאורגיה, גרמניה, בריטניה, אוסטריה, הולנד, אסטוניה וישראל.
2. פרויקט כניסה להוראה (Erasmus+: Pro-Teach), שנים 2016 - 2019, מטרות הפרויקט:
https://www.erasmusplus.org.il/proteach
- חיזוק מסגרות ההתמחות בתוך בית הספר על-ידי שילוב הדוק יותר בין בית הספר כגורם קולט - ולאקדמיה כגורם שמתמקד במתן ההכשרה המקצועית של המתמחה.
- התמקדות ביכולות של המורה המתמחה (והמורה החדש) ככוח שבא להעשיר ולהעצים את בית הספר.
- יצירת מעורבות חזקה יותר של בית הספר (כארגון) בתהליך הקבלה של המתמחה בבית הספר תוך כדי שיתוף פעולה עם האקדמיה.
יחידת הכניסה להוראה במכללה פתחה במסגרת הפרויקט מודל קליטה מיטבית, שאומץ על ידי משרד החינוך, ואשר מופעל במכללה במסגרת סדנאות ההתמחות והעבודה המעשית. המפגשים עם השותפים התקיימו בשתי רמות:
א. מפגשים בין חברי הסגל של המכללה עם חברי סגל מהמדינות השותפות בפרויקט בעיקר בחו"ל.
ב. מפגשים בין הסטודנטים במסגרת הפעילויות המשותפות הן בישראל והן במדינות השותפות בפרויקט.
ג. הכשרות חברי הסגל בחו"ל (Special Mobility Strand- SMS) במודל VaKE (Value and Knowledge Education) ע"י פרופ' Jean-Luc Patry שהתקיים באוני' זלצבורג באוסטריה.
ד. הכשרת חברי סגל וסטודנטים במכללה במודל VaKE ע"י פרופ' Jean-Luc Patry שהתקיים במכללה.
שותפים בפרויקט אנגליה, אוסטריה, אסטוניה, רומניה וישראל.
3. פרויקט מעורבות חברתית ואזרחות טובה (Erasmus+:Cure), שנים 2016 – 2020, מטרות הפרויקט:
/https://cure.erasmus-plus.org.il
- פיתוח ויישום תכנית מקיפה של קורסים ופעילויות סטודנטים המעודדת חינוך אזרחי והתנהגות במסגרת תכנית הכשרת מורים.
- קורסים ופעילויות בשילוב פדגוגיה חדשנית שתחזק את המטרות והיעדים של הקורסים (למשל PBL,, VaKE, למידה חווייתית והוראה, שילוב של טכנולוגיה חדשה בהוראה ובלמידה וכו ').
- יצירת ערכות למידה שיאפשרו לאנשי מקצוע ומורים אחרים ליהנות מהקורסים החדשניים.
- הקמת רשת בינלאומית של אנשי מקצוע המשתפים פעולה, לשיתוף ידע ושיטות עבודה.
- הקמת מרכז למעורבות חברתית וקידום חינוך אזרחי בבתי הספר. אשר מצויד, במערכות מחשוב ומולטימדיה.
המפגשים עם השותפים התקיימו בשתי רמות:
א. מפגשים בין חברי הסגל של המכללה עם חברי סגל מהמדינות השותפות בפרויקט בעיקר בחו"ל.
ב. מפגשים בין הסטודנטים במסגרת הפעילויות המשותפות הן בישראל והן במדינות השותפות בפרויקט. לדוגמא, תכנית "קפה עולם" (World café), דרך המתודולוגיה הזו הסטודנטים מעניקים משמעות למקום (place making), ומגבירים את מעורבותם בעשייה היומיומית בקהילה.
ג. הכשרות חברי הסגל בחו"ל (SMS):
1. הכשרה במודל VaKE (Value and Knowledge Education) ע"י פרופ' Jean-Luc Patry שהתקיים באוני' זלצבורג באוסטריה.
2. הכשרה בכתיבה ביוגרפית ע"י פרופ' Linden West וד"ר Alan Bainbridge, באוני' Christ Church University, Canterbury, UK.
3. הכשרה בהבנת ופיתוח הספירה הציבורית וחשיבותה למורי מורים בדמוקרטיות ישנות וחדשות, אוני' Jagiellonian, Kraków, Poland.
4. הכשרה בהכרה ויישום כלים דיגיטליים בהוראה, אוני' Tallinn, Tallinn, Estonia.
5. הכשרה בתחום הקהילה, הענקת שירות ולמידה מבוססת בעיות, אוני' PHOO, Linz, Austria .
שותפים בפרויקט גאורגיה, אנגליה, אסטוניה, אוסטריה, פולין וישראל.
4. פרויקט חדשנות ויזמות בחינוך ובקהילה (Erasmus+:Silice), שנים 2016 – 2019, מטרות הפרויקט:
https://www.silice.org/
פיתוח סביבה יצירתית ותומכת במוסדות להשכלה גבוהה באמצעות הקמת מעבדתSinnoLAB (Social Innovation LAB.) אשר תתרום בפיתוח כישורים ומיומנויות של יוזמות וחדשנות בכלכלה חברתית וארגונית.
- הפרויקט יספק הדרכה וחונכות כפתרון שתורם למעורבות מוגברת של הלומדים בכלכלה החברתית.
המפגשים עם השותפים התקיימו בשתי רמות:
א. מפגשים בין חברי הסגל של המכללה עם חברי סגל מהמדינות השותפות בפרויקט בעיקר בחו"ל.
ב. מפגשים בין הסטודנטים במסגרת הפעילויות המשותפות הן בישראל והן במדינות השותפות בפרויקט. לדוגמא, עריכת ההאקטון הראשון של מכללת סכנין "יוזמות חינוכיות וקהילתיות עם פן כלכלי בתוך בתי הספר". צוות הסטודנטים (שלושה במספר) שזכו במקום הראשון השתתפו במחנה והתחרות הבינלאומית בין הסטודנטים של המדינות המשתתפות בפרויקט, אשר התקיים בווייס בקרואטיה.
ג. הכשרות חברי הסגל בחו"ל (SMS):
1. הכשרה למנהלי ה- SinnoLAB כולל הכשרה בהפעלת ויישום קורסים ופעילויות, שהתקיים באוני' VERN, Zagreb, Croatia.
2. הכשרת מורים במורים בתחום ה"חדשנות החברתית לקהילות מקומיות הודיות וישראליות ויזמים בוגרים", באוני' Tecnico, Lisbon, Portugal.
3. הכשרה למנהלי ה- SinnoLAB כולל הכשרה בהפעלת ויישום קורסים ופעילויות, שהתקיים באוני' Edinburgh, Scotland (UK).
שותפים בפרויקט הודו, גרמניה, אנגליה, קרואטיה פורטוגל וישראל.
5. פרויקט פיתוח תכנית לימודים מודרנית על חייהם של קבוצות שוליים, מהגרים ופליטים (Erasmus+: Demo), שנים 2017 – 2020, מטרות הפרויקט:
https://www.demo.erasmus-il.org/
- פיתוח, יישום והפצת של קורסים ומודולים על חייהם של קבוצות שוליים (כמו מהגרים ומיעוטים) בתוכניות של מקצועות חברתיים יישומיים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
- לארגן ולקיים מפגשים, כנסים, סדנאות והדגמות של חומרי ההוראה בחינוך החברתי.
- לפתח ולהפעיל פלטפורמה מקוונת שתספק חומרי הוראה והדרכה למורים.
- השגת השפעה חברתית רחבה של סובלנות חברתית ולכידות על ידי שיתוף פעולה עם גופים ציבוריים לאומיים וקהילות מקומיות.
המפגשים עם השותפים מתקיימים בשתי רמות:
א. מפגשים בין חברי הסגל של המכללה עם חברי סגל מהמדינות השותפות בפרויקט בעיקר בחו"ל.
ב. אירוח מומחים מחו"ל ממדינות ה- EU אשר שותפים בפרויקט, שמעבירים הרצאות וסדנאות בתחומים שונים, לדוגמא:
1. פרופ' Isabell Schierenbeck מאוניברסיטת גטבורג, שוודיה: כבר בקרה פעמיים והעבירה שיעורים וסדנאות לסטודנטים בתואר ראשון בנושא "אתיקה במחקר: רפלקסיביות, עמדות ויחסי כוח א-סימטריים במחקר". עבור הסטודנטים בתואר שני העבירה סדנאות בנושא "כתיבת עבודת גמר, תהליכים ראשוניים, כלים וטיפים לעבודת מחקר מצליחה".
2. פרופ' Jutta Standop מאונ' Trier, גרמניה: העבירה לסטודנטים בתואר שני סדנאות בנושא "למידה דיגיטלית בקונטקסט בינלאומי".
שותפים בפרויקט גרמניה, אנגליה, שבדיה, ליטא וישראל.
6. פרויקט פיתוח כלי הערכה לתכנים שמועברים בשיטות הוראה חלופיות (למידה מבוססת מקום; פרויקטים; משחק; סינריו; הוכחות; ערכים ויעד; ועוד) ואו הוראה בסביבות עתירות טכנולוגיה (Erasmus+:Asset), שנים 2017 – 2020, מטרות הפרויקט:
https://www.asset-erasmus.com/
- פיתוח ויישום כלים חדשניים להערכה בכיתה, שעשויים לשפר את הכישורים שמהווים קבוצה של מיומנויות מפתח אשר ידועות כבעלי חשיבות מכרעת להצלחה בחינוך ובעבודה.
- פיתוח היכולת לחשוב בצורה ביקורתית, לקחת יוזמה, להשתמש בכלים דיגיטליים, לפתור בעיות ולעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם התלמידים.
במסגרת הפרויקט פותחו/שודרגו ששה כלים חדשים של הערכה:
1. תגים פתוחים (Open Badges)
2. עמית קריטי (Critical friend)
3. מפת מושגים (CoMA- Concept Map)
4. הערכת עמיתים (Peer Assessment)
5. יומן רפלקטיבי (Reflective Diary)
6. מיומנויות רכות (Soft skills)
המפגשים עם השותפים מתקיימים בשתי רמות:
א. מפגשים בין חברי הסגל של המכללה עם חברי סגל מהמדינות השותפות בפרויקט בעיקר בחו"ל.
1. אירוח הקונסורציום של הפרויקט במכללה, נכחו בו 60 משתתפים מכלל המדינות השותפות בפרויקט. הקונסורציום הווה הזדמנות להשתתפות יותר מ 50 חברי סגל וסטודנטים במיוחד מתכנית ההערכה תואר שני. ההכשרה בקונסורציום כללה סדנאות לשימוש בכלי ההערכה במערכי שיעורים.
שותפים בפרויקט גאורגיה, גרמניה, אסטוניה, אוסטריה, יוון, אירלנד וישראל.
7. פרויקט ProMentors נועד לשפר את איכות הכשרת המורים בישראל באמצעות מערכת חונכות יעילה ובת קיימא המבוססת על שיטות עבודה פרקטיות של האיחוד האירופי. עם סך של 14 שותפים מישראל, פולין, רומניה, פינלנד ובריטניה, ומכללת סכנין, לשנים 2020 - 2023, השותפים מקדמים את היעדים הבאים:
- לפתח ולשכלל, באמצעות הטמעה והערכה של פיילוט, מערכת חונכות יעילה ובת קיימא בישראל וליישמה במסגרת קורסי הכשרה במוסדות אקדמאיים בישראל.
- לאמן 360 מנטורים בקורסים החדשים באמצעות (MIT) צוותי אינדוקציה מרובי משתתפים .
- לקיים 3 תהליכי ניוד בינלאומיים להכשרת המנחים של קורסי החונכות ליישום מערכת החונכות במערכת החינוך בישראל.
- לספק מערכת הסמכה למערכת החונכות בישראל כתווית איכות באמצעות חונכות בקבוצת השווים (PGM) של מורים .
שותפים בפרויקט אנגליה, רומניה, פולין, פינלנד וישראל.
8. הסכם בין מכללת סכנין לאוני' יאש ברומניה (Erasmus+: student mobility), להחלפת סטודנטים וחברי סגל, שנים 2015-2021. מימוש ההסכם החל בינואר 2016.
א. חמשה סטודנטים מחוג לאנגלית בשנה השנייה ללימודיהם, למדו סמסטר ב' (פברואר עד יוני 2016) בית הספר הבינלאומי לשפה האנגלית באוני' יאש.
ב. החלפת חברי סגל: בנובמבר 2016 חברי סגל מהמכללה ביקרו באוני' יאש. מטרת הביקור היא העברת סדרת הרצאות במשך שבוע ימים בנושא שימוש במתודולוגיות תקשוב בחינוך רב תרבותי.
ג. במרץ 2017 בקרה במכללה Dr. Magda-Elena Samoila, והעבירה הרצאות לסטודנטים בתואר שני בנושא יחסים סמנטיים בחינוך מבוגרים וממשיכים.
9. המכללה הגישה ביולי 2019, הצעה (ECO-MED) לשנים 2022-2020, בנושא "העצמה, והאוריינטציה של קריירה בקרב צעירים ונשים באגן ים התיכון", בהתאם לקול קורא במסגרת תכנית CBCMED (שיתוף פעולה בין מדינות אגן ים התיכון).
המפגשים עם השותפים אמורים להתקיים בשתי רמות:
א. מפגשים בין חברי הסגל של המכללה עם חברי סגל מהמדינות השותפות בפרויקט בעיקר בחו"ל.
ב. מפגשים בין הצעירים והנשים במסגרת הפעילויות המשותפות הן בישראל והן במדינות השותפות בפרויקט.
שותפים בפרויקט יוון, איטליה, ספרד, ירדן, הרשות וישראל.
10. הזמנת מומחית מארה"ב במימון שגרירות ארה"ב בישראל, בשיתוף עם מכללת גורדון, אוני' ת"א, מאי 2019.
פרופ' Megan Tscahnnen-Moran מאונ' William & Mary School of Education, Virginia, USA:
1. העבירה את ההרצאה הראשונה עבור סטודנטים לתואר שני (שהם מורים בפועל). ההרצאה הראשונה בנושא Fostering Trust with Students and Their Parents, עבור סטודנטים בתואר שני, שנה ראשונה; מהתכניות ארגון וניהול מערכות חינוך, ייעוץ חינוכי, הערכה בית ספרית, ו- M.Teach (80 סטודנטים ו- 5 חברי סגל).
2. ההרצאה השנייה בנושא Fostering More Vibrant School, עבור סטודנטים בתואר שני, שנה שנייה; מהתכניות ארגון וניהול מערכות חינוך, הערכה בית ספרית (60 סטודנטים ו- 4 חברי סגל).
1. במסגרת פרויקט ASSET הפיקה המכללה 6 חוברות חדשות בשפה הערבית עם דוגמאות יישום, של כלים בהערכה חלופית. כאשר כל חוברת דנה בכלי הערכה אשר מתאים להערכת תוצרי למידה עבור קורסים שנלמדים בסביבה עישרה טכנולוגית או לקורסים שנלמדים בשיטות הוראה חדשות.
הכלים החדשים של הערכה שתמצאו אותם מקוטלגים בספרייה כחוברות בספה הערבית:
2. هذا الكتيب ، باللغتين العربية والإنجليزية ، هو منتج فريد من نوعه لمشروع DEMO ، وهو جزء من برنامج ERASMUS +. يهدف المشروع إلى رفع مستوى الوعي والحاجة إلى التثقيف حول حياة المهاجرين والنازحين في مؤسسات التعليم العالي في إسرائيل. كتبه فريق المشروع في كلية سخنين. الهدف هو تحسين مهارات المهنيين ، في مهن العلوم الاجتماعية التطبيقية (المعلمين ، المستشارين ، الأخصائيين الاجتماعيين ، إلخ) في إسرائيل وحول العالم ، وخاصة في العالم العربي بطريقة تمكنهم من تلبية الاحتياجات بشكل أفضل لهذه الشرائح من السكان. بالإضافة إلى ذلك ، من خلال منح صوت للمهاجرين والنازحين ، فإننا نسعى جاهدين لتعزيز خطاب أكثر شمولية وتماسكًا في المجتمع الإسرائيلي. يتضمن الكتيب الخلفية النظرية ووصفًا لأساليب التدريس المبتكرة القابلة للتطبيق ، والتي تتضمن وسائل مساعدة بصرية وسمعية (التعلم القائم على الثقافة ، PhotoVoice ، المقابلات السردية ، إشراك المجتمع واستخدام الفنون). تنتج هذه الأساليب بين الطلاب عملية تعلم ذات مغزى ومعنى بالمستوى الشخصي ، مع تأثيرات عميقة ودائمة. تتيح هذه الأساليب مساحة آمنة للطلاب لمشاركة تجاربهم الخاصة وتجارب أسرهم من المهمشين والنازحين والتفكير في تحديات حياتهم كأعضاء في مجموعة أقلية وهويتهم المدنية والوطنية.
نحن ممتنون للبروفيسور جوليا ميرسكي من جامعة بن غوريون في النقب على المبادرة وقيادة المشروع ، ولزملائنا من 11 مؤسسة أكاديمية في إسرائيل وأوروبا الذين شاركوا في المشروع. شكر خاص للموجه، البروفيسور إيزابيل شيرينبيك من جامعة جوتنبرج ، السويد الذي رافقنا في عملنا وفي إعداد الكتيب.
חוברת זו, בערבית ובאנגלית היא תוצר ייחודי של פרויקט DEMO, שהתקיים במסגרת תכנית +ERASMUS. הפרויקט נועד להעלות את המודעות לצורך בחינוך על חיי המהגרים והעקורים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. החוברת נכתבה ונערכה על ידי צוות הפרויקט של מכללת סכנין. מטרתה היא לשפר את הכישורים של אנשי מקצוע, בארץ ובעולם ובפרט בעולם הערבי, במקצועות של מדעי חברה יישומיים (מורים, יועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים ואחרים) באופן שיאפשר להם להיות מסוגלים לענות טוב יותר על הצרכים של פלחי אוכלוסייה אלה. בנוסף, על ידי מתן קול למהגרים ולעקורים, אנו שואפים לקדם שיח מכיל ומשלב יותר בחברה הישראלית. החוברת כוללת רקע תיאורטי ותיאור יישומי של שיטות הוראה חדשניות תוך כדי שילוב עזרים חזותיים וקוליים (הוראה מבוססת תרבות, PhotoVoice, ראיונות נרטיביים, למידה מערבת קהילה ושימוש באומנויות). שיטות אלו מייצרות בקרב הלומדים תהליך למידה משמעותי באופן אישי שיש לו השפעות עמוקות ומתמשכות. בנוסף הן מאפשרות לסטודנטים מרחב בטוח לחלוק את החוויות שלהם ושל משפחותיהם, כמשפחות שוליות ועקורות ולהתבונן באתגרי חייהם כחברים בקבוצת מיעוטים ובזהותם האזרחית והלאומית.
תודתנו לפרופ' יוליה מירסקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שיזמה וריכזה את הפרויקט ולעמיתינו מ-11 המוסדות האקדמיים בישראל ובאירופה שהיו שותפים בפרויקט. תודה מיוחדת למינטורית שלנו, פרופ' איזבל שרינבק מאוניברסיטת גטבורג-שוודיה שלוותה אותנו בעבודה ובהכנת החוברת.
במסגרת מדיניות הקיימות של תוצרי פרויקט DEMO, המכללה למדה ומלמדת שלושה קורסים בתכנית הלימודים של תואר ראשון - לימודי חינוך.
- בשנה"ל 2018/2019 נלמדו שני קורסים בחוגים: אנגלית, גיל רך, חינוך מיוחד, מדעים:
1. Migration, minorities and children literature" , Dr. Rawia Hayik"
הגירה, מיעוטים וספרות ילדים
2. Anthropology of displacement in the Arab sociey in Israel", Dr. Ramez Eid"
אנתרופולוגיה של עקירה בחברה הערבית בישראל
- בשנה"ל 2019/2020 נלמדו שני קורסים בחוגים: אנגלית, גיל רך, חינוך מיוחד, מדעים וערבית:
1. Migration, minorities and children literature" , Dr. Rawia Hayik"
הגירה, מיעוטים וספרות ילדים
2. Identity, Society & Culture", Dr. Amal Taha Faoum"
זהות, חברה ותרבות
- בשנה"ל 2020/2021 יועבו שני הקורסים אונליין, בדומה לקורסים משנה"ל 2019/2020, בחוגים: אנגלית, גיל רך, חינוך מיוחד, מדעים וערבית.
להלן הסילבוסים של הקורסים:
Migration, Minorities and Children’s Literature |
Course Title
|
Dr. Rawia Hayik |
Name of the teacher |
Sakhnin College |
Institution |
English Department |
Department |
2019-2020 A & B |
Year, semester |
BA - 4 |
Level and Credits |
The course connects children’s literature and academic readings on migration and marginalization with students’ life challenges as members of a minority group in Israel. Students are invited to respond to the children’s books and readings using reader response strategies that combine arts and connections to self and community. Additionally, they engage in project-based learning through PhotoVoice projects and making films of displacement that create possibilities for reflection on their challenging reality. Such engagements would provide a safe space for students to reflect on issues of marginalization, identity, privilege, memory, and aspirations for a better future. |
Description of the course
|
1: 28/10 (Face to Face - F2F): Introduction, Course Syllabus & Expectations
2: 4/11 (Distance Learning - DL): What’s in a Name? Students’ Name Stories Children’s Literature: The Name Jar, By Yangsook Choi, 2001 Reader Response: I Am Poem Readings: Hatoss A. (2012) Where are you from? Identity construction and experiences of ‘othering’ in the narratives of Sudanese refugee-background Australians. Discourse & Society, 23(1) 47–68.
3: 11/11 (F2F): Students’ Name Stories & Identities
4: 18/11 (F2F): Trust Building Workshop A Trust Building Workshop with the visiting scholar Isabell Schierenbeck from the University of Gothenburg, Sweden Readings: Wackenhut, A. F. (2018). Ethical considerations and dilemmas before, during and after fieldwork in less-democratic contexts: Some reflections from post-uprising Egypt. The American Sociologist, 49(2), 242-257.
5-6: 25/11 & 2/12 (DL): Multiple Identities and Identity Construction in the Context of Migration Children’s Literature: My Name Is Sangoel, by Karen Williams & Khadra Mohammed, 2009 Reader Response: Connections: Text to Self & Text to World Readings: Valentine, G., Sporton, D., & Nielsen, K. B. (2009). Identities and belonging: A study of Somali refugee and asylum seekers living in the UK and Denmark. Environment and Planning D: Society and Space, 27(2), 234-250.
7: 9/12 (DL): Identities and Border-Crossing Social Formations Children’s Literature: Crow Boy, by Taro Yashima, 1976 This is Me: A Story of Who We Are & Where We Came From, by Jamie Lee Curtis, 2016. Reader Response: Sketch to Stretch Readings: Brubaker, R. (2005). The ‘Diaspora’ Diaspora. Ethnic and Racial Studies, 28(1), 1-19.
8: 16/12 (F2F): Identities and Border-Crossing Social Formations
9-10: 23/12 & 13/1 (DL): Ethnic Identity & Theories of Acculturation/Assimilation Children’s Literature: Azzi In Between, by Sarah Garland, 2012 Reader Response: Post It Thoughts Readings: Berry, J.W. (1997). Immigration, Acculturation and Adaptation. Applied Psychology: An International Review, 46(1), 5-68.
11: 20/1 (DL): The Journey in Between: Students’ “Journeys” as Minority Members Children’s Literature: The Journey, by Francesca Sanna, 2016. Reader Response: One Observation, One Surprise, One Connection, One Question [Using four Post-It notes, students write on each, respectively, one observation, one surprise, one connection, one question that come to their mind when reading the text. Then, they hang their notes around the room and discuss them together.] Readings: Bhabha, H. K. (1994). Between Identities. In: R. Benmayor & A. Skotnes (Eds.): Migration and identity: International yearbook of oral history and life stories, Volume 3. Optional reading: Reyhner, J. (2017). Affirming identity: The role of language and culture in American Indian education. Cogent Education, 4(1), 1340081
- View the video of the story The Journey in the following link:
four Post-It notes, write on each, respectively, one observation, one surprise, one connection, one question that come to your mind when reading the text.
12: 27/1 (F2F): Students’ “Journeys” as Minority Members
13: 2/3 (DL): Crossing Borders Children’s Literature: Stepping Stones: A Refugee Family’s Journey, by Margriet Ruurs, 2016. Reader Response: Graffiti Wall Readings: Cocks, E., & Dix, T. (2012). Creative ESOL: The power of participatory arts in language acquisition. For migrants and refugees, 95.
14: 9/3 (F2F): Narrative Interviewing Workshop Readings: Bucerius, S. M. (2013). Becoming a “Trusted Outsider” gender, ethnicity, and inequality in ethnographic research. Journal of Contemporary Ethnography, 42(6), 690-721.
A workshop on narrative interviewing given by Isabell Schierenbeck, the University of Gothenburg
15: 16/3 (F2F): Crossing Borders
16: 23/3 (DL): Challenges in the Lives of Migrants & Minorities Children’s Literature: Four Feet, Two Sandals, by Karen Lynn Williams & Khadra Mohammed, 2007. Children’s Literature: The Other Side, by Jacqueline Woodson, 2001 Reader Response: Collage Readings: Amit, K. (2017). Identity, Belonging and Intentions to Leave of First and 1.5 Generation FSU Immigrants in Israel. Social Indicators Research, 1-17.
"> &
17: 30/3 (F2F): Challenges in the Lives of Migrants & Minorities
18: 27/4 (DL): Critical Race Theory and Whiteness Studies Children’s Literature: I am Rosa Parks, by Brad Meltzer, 2014 Reader Response: Double Entry Diary Readings: Hayik, R. (2019). Voices countering whiteness in the Israeli Arab classroom. Whiteness and Education, 1-20. Optional reading: Ahmed, S. (2007). A phenomenology of whiteness. Feminist Theory, 8(2).
19: 4/5 (F2F): Critical Race Theory and Whiteness Studies Readings: McIntosh, P. (1988). White Privilege: Unpacking the Invisible Knapsack.
20-21: 11/5 & 18/5 (DL): PhotoVoice (Participatory Documentary Photography Projects) Readings: Hayik, R. (2018). Through their eyes: Israeli-Arab students speak up through participatory documentary photography projects. Language Teaching Research Journal, 22(4), 458-477. Hayik, R. (2017). Exploring the passers-by’s perceptions through the participatory documentary photography tool PhotoVoice. Linguistic Landscape, 3(2), 187-212. Wang, C., & Burris, M. (1997). Photovoice: Concept, methodology, and use for Participatory needs assessment. Health Education and Behavior, 24, 369–387. Project: PhotoVoice
22: 25/5: Eid El-Fitir - No class
23: 1/6 (F2F): PhotoVoice Presentations Students’ PhotoVoice projects are displayed in the college in a festive walk-in exhibit, and influential figures (policy makers, political representatives, and media) are invited to hear the students’ voices.
24-25: 8/6 & 15/6 (Distance support & Individual student-lecturer meetings): Narrative Interviews and Life Stories Final Task: Interviewing an immigrant/displaced person (in pairs) & preparing a video clip of the story
26: 22/6 (F2F): Presentations of Narratives Of Displacement A festive summation of the course: Students share their interviews (stories/videos) with each other and possibly an invited audience
|
Syllabus with subjects and readings |
|
Teaching methodologies |
Weekly reading & reader responses: 40 % of the final mark Interview & film: 40 % of the final mark PhotoVoice project: 20 % of the final mark |
Students' assignments |
|
Learning outcomes
|
Identity, Society, and Culture |
Course Title
|
Dr. Amal Taha Fahoum |
Name of the teacher |
Sakhnin College |
Institution |
Education studies: Kindergarten, Special Education, Science, Arabic Language, Math Departments; Second year students |
Department |
2019-2020 A & B |
Year, semester |
BA - 4 |
Level and Credits |
The goal of this course is to introduce students to several important social, historical, and economic aspects that affect the Arab society in Israel. This course will discuss trends in the 20th century that influenced the developing social and civil identity of Palestinians in Israel. Our course will cover issues of socioeconomic status and rights, gender in society, migration, social movements, art, and Israeli education policies in Arab schools. This course will describe the reality of the Palestinians in Israel by looking at the criteria that the Arab society in Israel uses to define itself. In this manner, students will also become familiarized with the challenges that face this society in the 21th century. |
Description of the course
|
1: 28/10 (Face to Face - F2F): Introduction, Course Syllabus & Expectations
2: 4/11 (F2F): Demographic data about the Arab society in Israel Readings: - קופמן, א', כבהא, מ' (עורכים) (2014). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. (עמ' 6-3) - רודניצקי, א' (2014). הערבים אזרחי ישראל בפתח המאה העשרים ואחת. תל אביב: המכון למחקר ביטחון לאומי. (עמ' 15-13)
3: 11/11 (F2F): The land question Readings: - ע' מנאע (עורך) 2008. ספר החברה הערבית בישראל (2). ירושלים: מכון ון ליר. 4: 18/11 (F2F): Internal issues in the Arab society in Israel Readings: - ע' מנאע (עורך) 2008. ספר החברה הערבית בישראל (2). ירושלים: מכון ון ליר. - רכס, א' ורודניצקי, א' (2009). האוכלוסייה הערבית בישראל: נתוני יסוד. החברה הערבית בישראל: אוגדן מידע. (עמ' 54-1) נווה אילן: יוזמת קרן אברהם.
5-6: 25/11 & 2/12 (F2F): Women and gender Arab society in Israel Readings: - אבראהים, א' (1993). מעמד האישה הערבייה בישראל. ירושלים: סיכוי. - אוסצקי-לזר, ש' (2005). "לא כמו אמי": נשים מעצימות את עצמן- המקרה של כפר קרע. ירושלים: האוניברסיטה העברית- מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים. - אבו-בקר, ח' (2001). מנהיגות פוליטיות ערביות: האומנם תופעה של שינוי חברתי? עמ' 354-344. - חסן, מ' (1999). הפוליטיקה של הכבוד, הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה" בתוך יזרעאלי, ד' ואחרים (עורכים) מין, מגדר ופוליטיקה. (עמ' 306-267). תל אביב: קו אדום-הוצאת הקיבוץ המאוחד.
7: 9/12 (F2F): Historical overview since the 19th century Readings: - רודניצקי, א' (2014). הערבים אזרחי ישראל בפתח המאה העשרים ואחת. תל אביב: המכון למחקר ביטחון לאומי. - כבהא, מ' (2006). החברה הערבית-פלסטינית בתקופת המנדט הבריטי. בתוך א' קופמן אחרים (עורכים), החברה הערבית בישראל (עמ' 241-155). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
8-9: 16/12 & 23/12 (F2F): The establishment of the state, and the military government Readings: - קופמן, א', כבהא, מ' (עורכים) (2014). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה - מוריס, ב' (1988). לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947. תל אביב: עם עובד. 10: 13/1 (F2F): Changes from the abolishment of the military government until the 1990s. Readings: - לוסטיק, א' (1985). הערבים במדינה היהודית: שליטת ישראל במיעוט לאומי. חיפה: מפרש. 11: 20/1 (F2F): From the 1990s until the present day Readings: - קופמן, א', כבהא, מ' (עורכים) (2014). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. - לוסטיק, א' (1985). הערבים במדינה היהודית: שליטת ישראל במיעוט לאומי. חיפה: מפרש. 12: 27/1 (F2F): Introduction to the Arab heritage and culture Readings: - קופמן, א', כבהא, מ' (עורכים) (2014). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. (עמ' 6-3) - רודניצקי, א' (2014). הערבים אזרחי ישראל בפתח המאה העשרים ואחת. תל אביב: המכון למחקר ביטחון לאומי. (עמ' 15-13)
13: 2/3 (F2F): Prose and the arts in the Arab society Readings: - بولس, ح. (2000). لعبة الايهام والواقع، حيفا. مسرح الميدان.
14-15: 9/3 & 16/3 (F2F): Poetry and music Readings: - القاسم؛ ن. (1994). في الإبداع المسرحي الفلسطيني. شفا عمرو، دار المشرق للترجمة والطباعة والنشر، ط1، 5. - بولس حبيب. لعبة الايهام والواقع. حيفا، مسرح الميدان 2000.
16: 23/3 (Distance Learning Via Zoom - DLZ): Cinema and theater Readings: Meeting with an artist Via Zoom
17: 30/3 (DLZ): Introduction to social identity Readings: - רודניצקי, א' (2014). הערבים אזרחי ישראל בפתח המאה העשרים ואחת. תל אביב: המכון למחקר ביטחון לאומי. - קימרלינג, ב' (2004). פלסטינים כערבים, ערבים כישראלים. מהגרים, מתיישבים, ילידים (עמ' 409-370). תל אביב: עלמא עם עובד.
18: 27/4 (DLZ): Arab identity in a multicultural context Readings: - קופמן, א', כבהא, מ' (עורכים) (2014). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. - לוסטיק, א' (1985). הערבים במדינה היהודית: שליטת ישראל במיעוט לאומי. חיפה: מפרש. 19: 4/5 (DLZ): Multiculturalism: identity and diversity in Israeli society Readings: - תמיר, י. (1998. שני מושגים של רב-תרבותיות. בתוך א. שגיא., מ. מאוטנר., ר. שמיר. (עורכים). רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית (עמ' 79-92). תל אביב: רמות. - Dhamoon, R. (2009). Identity, difference, politics: How difference is produced and why it matters. Toronto: UBC Press. (Introduction- the problem with culture). 20: 11/5 (DLZ): National and religious identity Readings: - בשארה, ע' ( 2000 ). הערבי הישראלי: עיונים בשיח פוליטי שסוע. בתוך: רות גביזון ודפנה הקר (עורכות), השסע היהודי-ערבי בישראל: מקראה ( 38-37 ). ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה. - ابو سعد، ا. (1999). بلورة الهوية لدى الشبيبة الاصلانية في جهاز التعليم الفلسطيني في اسرائيل. من ي. جبارين (محرر)، التعليم المساواة والتمكين لدى الشعوب الاصلانية: حالة الفلسطينيين. الصفحات 87-108. الناصرة: لجنة متابعة قضايا التعليم العربي.
21: 18/5 (DLZ): Issues of education in the Arab society Readings: - בשיר, ב' (2012). חינוך אזרחי בישראל בין אתנו-לאומיות לדה-קולוניזציה של הישראליות. בתוך ד. אבנון (עורך), חינוך אזרחי בישראל (עמ' 276-287). תל אביב: עם עובד. - יונה, י' (2007). חינוך רב תרבותי בישראל: אתגרים וקשיים. בתוך הספר של פ. פרי (עורכת), חינוך בחברה רבת תרבויות (עמ' 39-65). ירושלים: כרמל. - سعادة، ن. (2013). قراءات ناقدة في موضوع التربية القيمية في المجتمع العربي الفلسطيني في اسرائيل. الحصاد, 3, 73-95. אבו-עסבה, ח' (2006). מערכת החינוך הערבית בישראל: התפתחות ותמונת מצב עכשווית. בתוך ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה, חברה, כלכלה (עמ' 201-221). ירושלים: ון ליר.
22-23: 25/5 & 1/6 (DLZ): Reinforcing the feeling of belonging in Israeli society Readings: - גולמן, ד' (2009). אינטליגנציה חברתית. הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. - רוזן, ל' (2001). מושג החברה האזרחית , ישראל: מחברה מגויסת לחברה אזרחית?, פלד וע. אופיר (עורכים), ירושלים: מכון ון ליר. גדרון, ב', ברי, מ. וכץ, ח.(2002) קווים לדמותה של החברה האזרחית המאורגנת בישראל. סוציולוגיה ישראלית, ד (2) 369-400.
24: 8/6 (DLZ): The tertiary sector and its influence Readings: - בארי-סוליציאנו , א' (2009). העמותות וארגוני החברה האזרחית הערבית בישראל. החברה הערבית בישראל, קרן אברהם, פרק 12. - Pink, S. (2009). Urban social movements and small places, Slow cities as sites of activism. City, 13(4), 451-465.
25: 15/6 (DLZ): Civil rights and duties Readings: - קופמן, א', כבהא, מ' (עורכים) (2014). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. - רודניצקי, א' (2014). הערבים אזרחי ישראל בפתח המאה העשרים ואחת. תל אביב: המכון למחקר ביטחון לאומי.
26: 22/6 (DLZ): Activism in Israeli society Readings: - אבו סאפי, נ' (2008). מודעות חברתית והתנדבות בקרב בני נוער בישראל. פתח תקווה: מכון מנדל למנהיגות חינוכית, (עמ' 103-111). - מנוחין, י' (2010). אקטיביזם ושינוי חברתי. ירושלים: ספרי נובמבר. - Pink, S. (2009). Urban social movements and small places, Slow cities as sites of activism. City, 13(4), 451-465.
27: 29/6 (DLZ): Conclusion |
Syllabus with subjects and readings |
|
Teaching methodologies |
|
Students' assignments |
|
Learning outcomes
|
Anthropology of displacement in the Arab society in Israel |
Course Title |
Dr. Ramez Eid |
Name of the teacher |
Sakhnin Academic College |
Institution |
Sociology/Anthropology |
Department |
2018/2019 A & B |
Year, semester |
BA– 4 |
Level and Credits |
The course aims to present students with several important social, historical and economic aspects of the Arab society in the State of Israel. The course discusses the development of these trends since the beginning of the 20th century, and their impact on the shaping of the social and civil identity of Arab society in Israel, with reference to issues such as status and rights, gender issues, displacement and migration, social movements etc. The course attempts to describe to the students the Arabs in Israel as a community, while presenting the dimensions that this community defines itself, and the various challenges facing its members in the 21st century. On the theoretical level it offers to understand and evaluate key social concepts about migration, such as displacement, migrant, refugee, and borders, and develop a sensitivity toward the beliefs and values of others, so that we may fully comprehend the complex social and historical constructs, in order to promote peaceful coexistence. The course is composed of different modules that are integrated together during the academic year. |
Description of the course |
Main modules of the course:
Readings: Kaufmann, A., Kabha, M. (eds.) (2014). Arab Society in Israel. Ra'anana: The Open University. Manna, A. (ed.), (2008). The Book of the Arab Society in Israel. Jerusalem: The Van Leer Jerusalem Institute. Dhamoon, R. (2009). Identity, difference, politics: How difference is produced and why it matters. Toronto: UBC Press. (Introduction- the problem with culture). Halstead, J. M. (2010). In defense of multiculturalism. In Y. Raley & G. Preyer (Eds.), Philosophy of education in the era of globalization (pp. 181-197). New York: Routledge. Zetter, R. (2007) “More Labels, Fewer Refugees: Remaking the Refugee Label in an Era of Globalization”. Journal of Refugee Studies 20(2). Hillel C. (2001). The Present Absentee: Palestinian Refugees in Israel Since 1948 . Jerusalem: Van Leer Institute. (Hebrew, Arabic) Morris, B. (1991) The Birth of the Palestinian Refugee Problem, 1947-1949. Cambridge University Press. (Hebrew, Arabic) Shacknove, A. (1985) “Who is a refugee”. Ethics 95(2). Rajaram, P. (2002) “Humanitarianism and Representations of the Refugee”. Journal of Refugee Studies 15(3). Hammersly, M. (2007) Ethnography: Principles in Practice. London: Routledge. Optional: De Leon, J., Wells, M. (2015) The Land of Open Graves: Living and Dying on the Migrant Trail. LA: University of California Press. Pink, S (2009). Urban social movements and small places, Slow cities as sites of activism. City 13(4): 451-465. |
Syllabus with subjects and readings
|
|
Teaching methodologies |
|
Course Objectives |
|
Course outcomes |
Attendance (compulsory): 10% of the final mark An anthropological project: 30 % of the final mark Final exam: 60 % of the final mark |
Grading |
לאחרונה ביקרו במכללה פרופ' שלמה ליבסקינד (הוראת המתמטיקה) מאוניברסיטת מינסוטה, פרופ' דיאן בריאן (חינוך מיוחד) מאוניברסיטת טמפל בארה"ב. במסגרת תכנית פולברייט בקר במכללה פרופ' וולטר אלן מאוניברסיטת קליפורניה (University of California-Los Angeles).
Table 1: Projects of Sakhnin College in the EU
Num. |
Name of the project |
Program |
Acronym |
year |
position |
1 |
Development of an International Model for Curricular Reform in Multicultural Education and Cultural Diversity Training |
Tempus IV |
DOIT |
2012-2016 |
partner |
2 |
Curriculum Reform for Promoting Civic Education and Democratic Principles in Israel and in Georgia |
Erasmus+ |
CURE |
2016-2019 |
partner |
3 |
Social Innovation for Local Indian and Israeli Communities and graduate Entrepreneurs |
Erasmus+ |
SILICE |
2016-2019 |
partner |
4 |
Promoting teachers' success in their induction period |
Erasmus+ |
PROTEACH |
2016-2019 |
partner |
5 |
Developing Modernized Curricula on Immigrants' Lives |
Erasmus+ |
DEMO |
2017-2020 |
partner |
6 |
Assessment Tools for new learning environments in higher education institutions |
Erasmus+ |
ASSET |
2017-2020 |
partner |
7 |
Promoting Mentors' Work in Education |
Erasmus+ |
PROMENTOS |
2020-2022 |
partner |
8* |
Empowerment and Career Orientation for Youth and Women in the Mediterranean |
ENI CBCMED |
ECO-MED |
2020-2023 |
Leader |
9* |
Innovative curriculum promoting Leadership in Israeli higher education through negotiation education and cultural Diplomacy |
Erasmus+ |
ILIAD |
2021-2024 |
Leader |
10* |
Curriculum Development for integrating Geographic Information Systems in teacher-training in Israel |
Erasmus+ |
GISTIS |
2021-2024 |
partner |
11* |
Promoting Digital Transformation Through Open Digital Badges in Higher Education Institutions in Israel |
Erasmus+ |
PRODIG |
2021-2024 |
partner |
*Submitted
Table 2: Guests and experts from abroad visit the college
Num. |
Name of the visitor |
Sending Inst. /Country |
Subject |
Type of activity (Educational meeting, Teaching, |
year |
1 |
Prof. Magda-Elena SAMOILĂ
|
Iash Uni., Romania |
Semantic Relationships in Adult and Continuing Education |
Teaching |
Mar. 2017 |
2 |
Prof. Isabell Schierenbeck |
University of Gothenburg, Sweden |
writing a thesis, preliminary processes, tools, and tips for successful research work. |
Teaching |
Jan. 2019 |
3 |
Prof. Jutta Standop |
University of Trier, Germany |
Digital learning in International Contexts |
Teaching |
Mar. 2019 |
4 |
Professor Megan Tscahnnen-Moran |
William & Mary School of Education, USA |
Fostering Trust with Students and Their Parents |
Teaching, Educational meeting |
May 2019 |
5 |
Professor Jean Lock & Lydia Linortner |
Salzburg Uni., Austria |
Using VAKE model in education |
Teaching, Educational meeting |
Nov. 2018 |
6 |
Professor Jean Lock |
Salzburg Uni., Austria |
Using VAKE model in education |
Educational meeting |
Jun. 2019 |
7 |
Professor Richard Hichter |
University of Manitoba, Canada |
Promoting the learning of Astrophysics among pre-service teachers |
Educational meeting |
2015 |
8 |
Dr. Michael Hacker |
Hofstra University / NY, USA |
Strengthening the computational thinking in science education |
Educational meeting |
2015 |