קורסי אפסון

קורסי אפסון

ההתפתחות המקצועית של עובדי ההוראה, במסגרת תכניות תואר שני במכללת סכנין, מכוונת על ידי מודעות לשינויים ולאתגרים המתרחשים ומבקשת להבטיח להם התמודדות מלומדת. התפתחות זו בעיקר, נשענת על ההכרה בידע ובניסיון של המורים ומציעה לפיתוחם לרמה של מומחיות במגוון רחב של סביבות למידה. מורים יכולים להוביל את עצמם להתפתח אישית ומקצועית בתחומי העניין שלהם לתארים מתקדמים בהמשך, ובאפשרותם לתרום להתפתחותם המקצועית של שותפים ועמיתים סביבם. לאור זאת, מערך הפיתוח המקצועי בתכניות תואר שני, ממוקד בתחומי תשתית חיוניים לאנשי חינוך, בתחום הדידקטי-חינוכי ובתחום הניהולי-ארגוני. תחומים אלו נשענים על תהליכי ושיטות הוראה ולמידה מגוונות. מערך זה מאפשר חשיפה ושימוש במתודולוגיות שונות ומורכבות ודיגיטליות, מחברים בין התיאוריה והפרקטיקה הפדגוגית, מתאפיינים בהרמוניה בין שיטות ההוראה והתכנים הלימודים, ומעלים את הנחיצות להשתייכות לקהילה מקצועית הנשענת על למידת עמיתים, פורומים וקהילות דיגיטליות, מכוונת תוצר.

מערך זה, נועד בעיקר לאפשר למורים למידה רפלקטיבית מעמיקה לתהליכי ההוראה, הלימוד והבצוע בכיתה ובבית-הספר כשהוא מבוסס על חיפוש, קריאה, חקירה, רפלקציה, ביקורתיות מושכלת, היוועצות וכתיבה ובהקשר לסביבת הלימודים של המורה. דהיינו, ביצוע  תהליכי חקר ויישום.

 
 

השאר פרטים

 

תכנית: תואר שני ניהול וארגון מערכות חינוך

שם הקורס: מינהל בית ספרי ממוחשב

סוג קורס: מעורבב (היברידי) / מתוקשב

מועד הקורס: ימי ראשון, סמסטר א

שם המרצה: ד"ר נאיף עואד

 awnayif@gmail.com

היקף הקורס: של  1 ש"ש (30 שעות)

משך הקורס: סמסטריאלי

תנאי קדם: אין

 

מטרות הקורס

למנהל בית הספר, וגם למורים המובילים, תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב הזהות החינוכית והפדגוגית של בית הספר. בין היתר, הם אחראים על פיתוח דפוסי חשיבה ומנגנונים מגוונים לאיסוף מידע, לניהול מעקב, ללמידת שינויים ולבניית תחזיות שונות במגוון תחומים, ובפרט ביחסי אדם – ידע – טכנולוגיה, שעשויות להשפיע מהותית על אופיו ותפקודו של בית הספר. לצורך זה נדרשים  אנשי החינוך לידע ומיומנויות המאפשרים להם שליטה טובים בניהול תהליכי עבודה משמעותיים בסביבות דיגיטליות המותאמות לעידן המאה 21. קורס זה מיועד להעמיק ולהרחיב את הדיון בסוגיות הרלוונטיות לעשייה חינוכית ממוחשבת ומשמעותית  בבתי הספר, במישור האדמיניסטרטיבי ובמישור הפדגוגי, תוך הדגשת המטרות הבאות:  

  • תפקיד המנהל ותחומי האחריות – הפדגוגיים והאדמיניסטרטיביים  – בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית.
  • פיתוח חשיבה מערכתית ביישום והערכת תפקודן של מערכות מחשוב ומנהל בית ספרי.
  • למידה, התנסות ושימוש בכלים דיגיטליים וסביבות ממוחשבות כאמצעי לקידום אסטרטגיות למידה מתקדמות.
  • היכרות עם טכנולוגיות מתקדמות ומקומן בעשייה החינוכית.

נושאי הקורס

  • העולם הדיגיטלי: מאפיינים, תכונות, דרכי התנהלות, וסודות ההצלחה בו.
  • קידום תהליכי חדשנות, ומחשוב מערכת המנהל הבית- ספרית.
  • פיתוח חשיבה חישובית בתהליכי פתרון בעיות.
  • אחסון, ארגון וניהול נתונים בעידן הדיגיטלי.
  • יישומים ממוחשבים לניהול העבודה ושימושים מתקדמים בתוכנות אופיס.
  • שימוש בכלים של גוגל כגון גוגל דוקס וגוגל פורם לביצוע משימות מנהלתיות וגם לימודיות.
  • מערכות לניהול הלמידה (כולל חשיפה למסדי נתונים) והפוטנציאל שבהן לקידום תהליכי הוראה ולמידה.
  • הכרה ושימוש בכלים דיגיטליים חדשניים לקידום אסטרטגיות למידה.  
  • סגנונות למידה בדגש על למידה מרחוק: ניהול למידה סינכרונית ואסינכרונית.
  • טכנולוגיות מחשוב בבית הספר: לוחות חכמים, כיתות חכמות, וספרים דיגיטליים.
  • היכרות עם טכנולוגיות חדשניות ועתידיות ומקומן בעשייה החינוכית, כגון מציאות וירטואלית, מציאות מדומה, ומציאות רבודה.
  • הרשתות החברתיות והשפעתן על עשייה החינוכית בבית הספר.

דרכי הוראה

- הרצאות תיאורטיות

- התנסות בחדרי מחשבים

- סדנאות ועבודה בקבוצות 

- הוראת עמיתים

חובות הקורס ושקלול הציון

-  השתתפות פעילה והגשת מטלות ותרגילי בית - 60%

- הגשת  מטלה/עבודת חקר סופית עם פרזנטציה- 40%

* הגשת המטלות בקורס תיעשה בזוגות

 

פירוט תכני הקורס והמקורות המתאימים להם

מפגש

תוכן עיקרי

מקורות

1

העולם הדיגיטלי וסודות ההצלחה בו

Buckingham, D. (2013)

2

קידום תהליכי חדשנות, ומחשוב מערכת המנהל הבית- ספרית

Stuart, L. H., Mills, A. M., & Remus, U. (2009)

3

פיתוח חשיבה חישובית בתהליכי פתרון בעיות

Barr, D., Harrison, J., & Conery, L. (2011)

4

אחסון, ארגון, גיבוי, וניהול נתונים בעידן הדיגיטלי – שיטות ותוכנות רלוונטיות

Ridsdale, C. (2015)

          5

יישומים ממוחשבים לניהול העבודה ושימושים מתקדמים בתוכנות אופיס

Bielefeldt, T. (2002)

6

שימוש בכלים של גוגל כגון גוגל דוקס וגוגל פורם לביצוע משימות מנהלתיות וגם לימודיות

Chaiyo, Y., & Nokham, R. (2017)

7

הכרה ושימוש בכלים דיגיטליים חדשניים לקידום אסטרטגיות למידה

Margaryan, A., Littlejohn, A., & Vojt, G. (2011)

8

מערכות לניהול הלמידה והפוטנציאל שבהן לקידום תהליכי הוראה ולמידה

Kasim, N. N. M., & Khalid, F. (2016)

9

סגנונות למידה בדגש על למידה מרחוק: ניהול למידה סינכרונית ואסינכרונית

Simpson, O. (2018)

10

טכנולוגיות מחשוב בבית הספר: לוחות חכמים, כיתות חכמות, וספרים דיגיטליים.

Thomas, M., & Schmid, E. C. (2010)

11-12

היכרות עם טכנולוגיות חדשניות ועתידיות ומקומן בעשייה החינוכית, כגון מציאות וירטואלית, מציאות מדומה, ומציאות רבודה

Bower, M., Howe, C., McCredie, N., Robinson, A., & Grover, D. (2014)

13

הרשתות החברתיות ומקומן בעשייה החינוכית בבית הספר

Davis III, C. H., Deil-Amen, R., Rios-Aguilar, C., & González Canché, M. S. (2015)

 

רשימת מקורות

 Barr, D., Harrison, J., & Conery, L. (2011). Computational thinking: A digital age skill for everyone. Learning & Leading with Technology, 38(6), 20-23.

Bielefeldt, T. (2002). Teacher outcomes: Improved technology skills. Assessing the impact of technology in teaching and learning: A sourcebook for evaluators, 119-137.

Bower, M., Howe, C., McCredie, N., Robinson, A., & Grover, D. (2014). Augmented Reality in education–cases, places and potentials. Educational Media International, 51(1), 1-15.

Buckingham, D. (2013). Beyond technology: Children's learning in the age of digital culture. John Wiley & Sons..

Davis III, C. H., Deil-Amen, R., Rios-Aguilar, C., & González Canché, M. S. (2015). Social media, higher education, and community colleges: A research synthesis and implications for the study of two-year institutions. Community College Journal of Research and Practice, 39(5), 409-422.

Kasim, N. N. M., & Khalid, F. (2016). Choosing the Right Learning Management System (LMS) for the Higher Education Institution Context: A Systematic Review. International Journal of Emerging Technologies in Learning, 11(6).

Margaryan, A., Littlejohn, A., & Vojt, G. (2011). Are digital natives a myth or reality? University students’ use of digital technologies. Computers & education, 56(2), 429-440.

Ridsdale, C., Rothwell, J., Smit, M., Ali-Hassan, H., Bliemel, M., Irvine, D., & Wuetherick, B. (2015). Strategies and best practices for data literacy education: Knowledge synthesis report.

Schrum, L., & Levin, B. B. (2009). Leading 21st-century schools: Harnessing technology for engagement and achievement. Corwin Press.

Shah, M. (2014). Impact of management information systems (MIS) on school administration: What the literature says. Procedia-Social and Behavioral Science, 116(1), 2799-2804.

Simpson, O. (2018). Supporting students in online, open and distance learning. Routledge.

Stuart, L. H., Mills, A. M., & Remus, U. (2009). School leaders, ICT competence and championing innovations. Computers & Education, 53(3), 733-741.

Thomas, M., & Schmid, E. C. (2010). Interactive Whiteboards for Education: Theory, Research, and Practice. Hershey, PA: Information Science Reference.

Wang, Q., Woo, H. L., Quek, C. L., Yang, Y., & Liu, M. (2012). Using the Facebook group as a learning management system: An exploratory study. British journal of educational technology, 43(3), 428-438.

 

תכנית: תואר שני ניהול וארגון מערכות חינוך

שם הקורס: ניהול איכות

סוג קורס: פרונטלי

מועד הקורס: ימי ראשון, 17:30-16:00, סמסטר א

שם המרצה: ד"ר יאסר אבו ראס

 abo.rass@gmail.com

היקף הקורס: של  1 ש"ש (30 שעות)

משך הקורס: סמסטריאלי

תנאי קדם: אין

 

רציונל

תפקידו של מנהל בית ספר הוא תפקיד עמוס ומורכב, והוא כולל משימות בעלות אופי מגוון. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבתי ספר ומנהליהם פועלים במציאות משתנה, חסרת ודאות ויציבות Cuban 1998, Fullan; 2001 & Riehl Leithwood, 2003)  ). בתפקידיו של מנהל אפשר למנות למשל פיתוח ארגוני של בית הספר, ניהול תהליכי קבלת החלטות, תכנון שיטתי ומערכתי, עיצוב אקלים וסביבה בטוחים, ניהול מערך תכניות הלימודים, עיצוב מערכת השעות, פיתוח מקצועי של צוות ההוראה, תקצוב ומימון של פעולות בית הספר, ניסוח חזון חינוכי ומימושו, גיוס עובדים וניהול המשאב האנושי, ניהול הקשרים עם קהילת בית הספר, פיתוח קהילות לומדות, הערכת ביצועי המורים, ולבסוף - שיפור הישגי כל התלמידים.  תפקידיו של מנהל בית הספר משלבים היבטים ניהוליים ומנהיגותיים. לאור זאת, הקורס המוצע הוא קורס ייחודי בכדי שמנהל בית ספר ינהיג את הצוות  ביעילות עליו לנהל את הפעילויות באפקטיביות ובאיכות כדי לשאוף למצוינות ארגונית ופדגוגית וערכית.

תפוקות למידה

עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט:

1. להסביר כיצד מוגדרת וכיצד נמדדת איכות ניהול בישראל ובעולם

2. להסביר כיצד נגרמת טעות וכיצד ניתן באופן קוהרנטי  לצמצם (ואף למנוע) טעויות בעתיד

3. לפתח תוכנית מדידה והתערבות לשיפור איכות במסגרות שונות בתוך מערכת החינוך הבית ספרית, ישובית.

מטלות בקורס

השתתפות פעילה בשיעורים, הגשת עבודה מסכמת.

 

פירוט מפגשים לפי תכנית הקורס

מפגש

נושאים

קריאת חובה

מרצה

1+2

מבוא לאיכות בארגונים:

הרקע ההיסטורי, צמיחת תחום האיכות והבטיחות בעולם, הגופים המרכזיים העוסקים בתחום, איכות ובטיחות במדינת ישראל.

1,2,3

דר' יאסר אבו ראס

3+4

מדידת איכות:

עקרונות במדידת איכות, רקע למדידת איכות ותכניות מדידה בעולם. תכניות לאומיות למדידת איכות בקהילה ובארגונים חינוכיים, מדידת הרצף.

4,5,6

דר' יאסר אבו ראס

5+6

אקרדיטציה וסטנדרטיזציה:

1. אקרדיטציה – רקע והיסטוריה, עקרונות, Joint Commission.

  1. סטנדרטיזציה – חינוך  מבוסס ראיות, חשיבות בצמצום השוני בתהליכים, כלים להגברת סטנדרטיזציה, דוגמאות מהעולם

9,12

רשות: 2,3,4,6

דר' יאסר אבו ראס

7+8+9

שיטות שיפור איכות:

מקורות שיפור האיכות ועקרונות בניהול איכות, מעולם התעשייה לעולם החינוך, תהליכי שיפור איכות מעגליים (PDCA), שיטת Lean Management כדוגמה.

8,16

רשות: 1

דר' יאסר אבו ראס

10+11

מנהיגות שואפת למצוינות: מהי מצוינות? בין טוב למצוין, חזון, אסטרטגיה, פונקציות מרכזיות בביה"ס, מבנה ארגוני והתאמתו לחזון

7,10,11

רשות:

5

דר' יאסר אבו ראס

12+13

פרקטיקות ניהול איכות: עצם הדג, פרטו, מטרצית חלופות, מנגנוני בקרה ארגוניים.

12,13,16

דר' יאסר אבו ראס

14

מנהיגות לאיכות וסיכום:

כיצד מובילים שינוי, תפקיד המנהל לקידום איכות ומצוינות.

14,15

 

דר' יאסר אבו ראס

 

בביבליוגרפיה

  1. אדיג'ס , יצחק (1979). ניהול לקוי-סיבות וטיפול. תל אביב :צ'ריקובר.
  2. בר-חיים , אביעד (2004).התנהגות ארגונית. רמת אביב, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  3. ברנרד, צ'סטר א' (2017). תפקידי המנהל. תל אביב: המכון לפריון העבודה והייצור,הוצאת יחדיו .
  4. מרי, אורי (1990). התמודדות עם משברים : בארגונים, קהילות ועסקים. תל אביב :צ'ריקובר.
  5. סמואל, יצחק (2015). ארגונים : מאפיינים , מבנים, תהליכים. חיפה: הוצאת אוניברסיטת חיפה.
  6. שנהב, יהודה (2009). מכונת הארגון. תל אביב: שוקן.
  7. שנהר, אהרון ועמוס ירקוני (עורכים) (1994). תרבות הניהול בישראל. תל אביב : צ'ריקובר.

 

Adrich, Howard E. (2012). Organizations and Environments. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.

Aldridge, Howard E.and P.V.Marsden (1988). "Environments and organizations" , in: N.J Smelser (ed.) Handbook of Sociology. Newbury Park, CA: sage, 361-392 .

Allen, Thomas J. (2013). Managing the flow of Technology . Cambridge, MA : M.I.T.

Armenakis A.A et al. (2014) "Creating readiness for organizational change", Human Relations, 46, 681-703.

Baron James N .and Williams T. Bielby (2017). "The proliferation of job titles in organizations" , Administrative Science Quarterly , 31, 561-586.

Cameron, Kim (2016). "The effectiveness of ineffectiveness" , in B.M. Staw and L.L. Cummings (eds.) Research in Organizational Behavior , pp. 235-286. Greenwich, CT: JAI Prees.

Caplow, Theodore (2016). Principles of organization. New York: Harcourt, Brace..

Cyert, Richard M. and James G. March (2015). A Behavioral Theory of the firm. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.

Davis, Gerald F. et al. (2014). "The conglomerate firms in the 1980s", American Sociological Review, 59, 547-570.

תכנית: תואר שני ניהול וארגון מערכות חינוך

שם הקורס: בית הספר והקהילה

סוג קורס: מעורבב (היברידי) / מתוקשב

מועד הקורס: ימי ראשון, סמסטר ב

שם המרצה: פרופ' קוסאי חאג יחיא

 kosaicag@hotmail.com

היקף הקורס: של  1 ש"ש (30 שעות)

משך הקורס: סמסטריאלי

תנאי קדם: אין

 

מטרות הקורס

לבחון את קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בכמה תחומים:

  1. הגדרת הקהילה בהקשר הבית-ספרי בחברה הערבית בישראל
  2. בית הספר כמשאב חברתי של הקהילה הערבית בישראל
  3. הקהילה כמרחב למידה של התלמידים
  4. קשרי הגומלין ודפוסי התקשורת בין הורים ומורים
  5. קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בחברה רב תרבותית
  6. חשיפת הסטודנטים לחוויית הלמידה אקדמית מתוקשבת

 

תיאור הקורס ונושאיו

מטרת הקורס המתוקשב להפגיש את הלומדים עם גישות חדשות שעוסקות בקשרי ויחסי הגומלין בין בית הספר והקהילה, ובמיוחד בחברה הערבית בישראל. במהלך יחידות הקורס המתוקשבות הסטודנטים ייחשפו לאפיונים של הקהילה הערבית, הסוגיות והבעיות בקהליה והשפעתם על המערכת הבית ספרית וקשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה. תשומת הלב תינתן לנושאי שיתוף הפעולה בין בית הספר והקהילה ויחסי בית ספר הורים בחברה הערבית בישראל.

 

נושא

מספר יחידות התקשוב של הקורס

הגדרת מושגי יסוד

1

אפיונים של הקהילה

2

קהילה ומערכת חינוך ערבית בית ספר וקהילה

3

מעורבות הורים ומשפחה בבית הספר

4

 

דרכי ההוראה והלמידה

הקורס מחולק לארבע יחידות מתוקשבות לפי תאריכים קבועים מראש. אתר הקורס במוודל יתעדכן אחרי סיום כל יחידה מתוקשבת בהוראות קריאה, הכוונה ומטלות. יש לעקוב אחרי האתר ולעבוד לפי הוראות הקריאה והמטלות לפי כל יחידת תקשוב.

תוצאות למידה

עם סיום הקורס, הסטודנט יוכל:

  1. להכיר באופן רחב את מושגי היסוד של הקשר  בית ספר- קהילה.
  2. למצוא נקודות מבט נוספות להסבר הקשר בית ספר- קהילה בחברה הערבית .
  3. לגלות אמפתיה ורגישות כלפי מעורבות הורים בבתי הספר.
  4. לחקור את הגישה האישית של הסטודנט כלפי הקשר עם הקהילה.

חובות הסטודנט

  1. קריאת ספרות החובה הרלבנטית שתקבע בכל יחידת תקשוב ע"פ התקדמות הקורס.
  2. הגשת  3 מטלות ביניים ועבודה סופית.
  3. השתתפות בפורום הקורס במודל

 שקלול הציון

  1. השתתפות במודל ובפורום של הקורס המתוקשב 10%
  2. מטלה 1- 10%
  3. מטלה 2- 15%
  4. מטלה 3- 15%
  5. עבודה מסכמת- 50% (מועד אחרון להגשת העבודה למזכירות היחידה ללימודים מתקדמים:01.08.2021)

 

פירוט תכני יחידות הקורס המתוקשבות והמקורות המתאימים להם

מס' היחידה המתוקשבת

נושאי היחידה המתוקשבת

מקורות קריאה

  1. מתאריך 10.3 ועד תאריך 3.25

מושגי יסוד: חינוך, קהילה, קשרים בין חינוך וקהילה

שדמי-וורטמן, ש' (2006). חינוך בונה קהילה, עמ' 9-22

אפיונים של הקהילה: היבטים סוציולוגים, אנתרופולוגים, דמוגרפים, גיאוגרפיים

 

הבסי, ה. ושחורי, נ. (1996). התפתחות הקהילה בישראל: היבטים חברתיים, דמוגרפיים וגיאוגרפיים, עמ' 13-22.

פרס, י. ופסטרנק, ר. (1993). קהילתיות בחינוך, עמ' 14-31

  1. מתאריך 3.25 ועד תאריך 5.6

הקהילה הערבית בישראל

יוסף ג'בארין,, י' ואג'באריה, א' (2010). חינוך בהמתנה: מדיניות הממשלה ויוזמות אזרחיות לקידום החינוך הערבי בישראל (כל המסמך)

 

מערכת החינוך כקהילה

ويثرو، فرانك (2008)، ص127

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

בעיות וסוגיות חברתיות בסביבת בית הספר והשפעתם על הצלחת בית הספר בעמידה ביעדיו

Crozier, M., Rokutani, L., Russett, J. L., Godwin, E., & Banks, G. E. (2010).pp. 108-2017

יצירת שותפויות בין בית הספר והקהילה בהקשר ליחסי הורים-בית הספר

גולדנברג, ג'. (2003), עמ' 96-113

דפוסי מעורבות הורים בבתי הספר

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

פלד, ד' וחנא, ו' (2012), עמ'76-106

  1. מתאריך 5.6 ועד לתאריך 6.10

חינוך למעורבות חברתית-קהילתית בבית הספר הערבי

-حاج يحيى وأبو عيطة (2007)، ص 167-180، مقال مرفق بالمودل

-الطراونة، اخليف يوسف (2004)ص 195-211

-فهمي، محمد سيد(2013)، ص26-35

קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בחברה הערבית

 

-عوض، حنفي (1998)، ص 163-173.

-رشوان، حسين عبد الحميد (2005)، ص 180-188

מחלקות החינוך בראשיות הערביות ועיצוב פניה של מערכת החינוך הערבית בישראל

- אבו-עסבה, ח' ועראר, ח' (2010), עמ' 221-291

בית הספר והמשפחה הערבית

- ربيع، حمد الله (2007)، ص212-235

- Arar, K., Abu-Asbah, K., & Abu-Nasra, A. (2014)، pp. 23-152.

רינאוי, ח. (1996) (כל המסמך)

  1. עבודה מסכמת מתאריך 10. ועד הגשתה העבודה הסופית בתאריך 1.8.2020

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

חובה

الطراونة، اخليف يوسف (2004).  اساسيات في التربية. عمان: دار الشروق.

حاج يحيى، قصي وأبو عيطة، مازن (2007). دراسات وبحوث في المجتمع العربي الفلسطيني في إسرائيل. كفر قرع: دار الهدى، ص 167-180.

ربيع، حمد الله (2007). الاسرة وقضايا المجتمع العربي في اسرائيلكلية أحفا: دار الطباعة والنشر.

رشوان، حسين عبد الحميد (2005). التربية والمجتمع: دراسة في علم اجتماع التربية. الاسكندرية: مؤسسة شباب الجامعة.

عوض، حنفي (1998). التربية وبناء المجتمع. القاهرة: دراسات في ميادين علم الاجتماع.

فهمي، محمد سيد (2013). المدرسة المعاصرة والمجتمع. الاسكندرية: دار الوفاء.

ويثرو، فرانك (2008). اعداد المدارس ونظم التعليم للقرن الحادي والعشرين. القاهرة: الدار المصرية اللبنانية.

אבו-עסבה, ח' ועראר, ח' (2010). מערכת החינוך בשלטון המקומי ביישובים הערביים בראי המופקדים עליה. בתוך ע'  חיידר (עורך), השלטון המקומי הערבי בישראל: התנהלות עצמית.(עמ' 291- 221). ירושלים: מכון ון ליר.

גולדנברג, ג'. (2003). תרומת התערבות לשיפור מיומנויות מורים במפגשיהם עם ההורים. דפים, 36, ע"מ 113-96.

גולדשטיין, י. (1995). ציפיות הורים ומורים מבית הספר. עיון ומחקר בהכשרת מורים, 3, ע"מ 35- 51.

דביר, נ. (2007). למידה תוך שרות בקהילה (Service Learning): מהלכה למעשה בתיכון הניסויי ויצ"ו הדרים. החינוך וסביבו. 29 29-38.

הבסי, ה. ושחורי, נ. (1996). התפתחות הקהילה בישראל: היבטים חברתיים, דמוגרפיים וגיאוגרפיים. ירושלים: ג'וינט-ישראל.

הרפז, י. (2004). מדברים קהילתית. תל-אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.

ג'בארין, י'  ואג'באריה, א' (2010). חינוך בהמתנה: מדיניות הממשלה ויוזמות אזרחיות לקידום החינוך הערבי בישראל. נצרת:  ד יראסאת, מרכז ערבי למשפט ומדיניות.

נוי, ב' (2014). של מי הילד הזה? על יחסי הורים עם בתי הספר של ילדיהם. תל-אביב: מכון מופ"ת.

עראר, ח' (2013). השיח המגדרי בבית הספר התיכון הערבי בישראל: חקר מקרה בית ספר 'אבן ח'ולדון'. בתוך ב' אלפרט וש' שלסקי (עורכים), הכיתה ובית הספר במבט מקרוב: מחקרים אתנוגרפיים על חינוך (עמ' 335- 366). תל-אביב: הוצאת מכון מופ".

פלד, ד' וחנא, ו' (2012). הקשר בין אקלים אתי לבין עמדות המורים כלפי מעורבות, ומעורבות פעילה של ההורים בבתי הספר בחברה הערבית.  אלנבראס, 7, עמ' 76-106.

פרידמן, י. (1990). בית הספר הקהילתי: תיאוריה ומעשה. ירושלים: מאגנס ומכון סאלד.

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

פרידמן, י. ופישר, י. (2003). ההורים ובית הספר: עמדות ורמת מעורבות. ירושלים: מכון סאלד. ע"מ 21-7.

פרס, י. ופסטרנק, ר. (1993). קהילתיות בחינוך. תל אביב: אחאב - בית הוצאה לאור.

שדמי-וורטמן, ש' (2006). חינוך בונה קהילה. ירושלים: מכון מנדל, עמ' 9-22.

שטיין, מ' והרפז, י' (עורכים) (1995). בית הספר הקהילתי. רב שיח משתף. ירושלים: החברה למתנס"ים, מרכזים קהילתיים בישראל.

רינאוי, ח. (1996). בית הספר, הקהילה והרשות המקומית בקרב המיעוט הפלסטיני בישראל: מדוע החינוך אינו מהווה צינור מוביליות כלל בני ובנות קבוצות המיעוט. תל אביב: מרכז אדוה.

 

Arar, K., Abu-Asbah, K., & Abu-Nasra, A. (2014). Arab parents' involvement in school reform in Israel,” International Journal of Educational Reform 23 (2), 133- 152.

Crozier, M., Rokutani, L., Russett, J. L., Godwin, E., & Banks, G. E. (2010). A Multisite Program Evaluation of Families and Schools Together (FAST): Continued Evidence of a Successful Multifamily Community-Based Prevention Program. School Community Journal, 20(1), 187–207.

Epstein, J.L. (1996). Advances in Family, Community and School partnerships. Community Education Journal 23 (3). Pp. 10-15.

Fisher, Y., Magen-Nagar, N. & Abu-Nasra, M. (2014). Sectorial perceptions of parental involvement: Similarities and dissimilarities. Advances in Social Sciences Research Journal, 1 (17), 66-65.

Goldkind, L., & Farmer, L. G. (2013). The Enduring Influence of School Size and School Climate on Parents’ Engagement in the School Community. School Community Journal, 23, 223–244.

Editedby Steven, J., & Madden, C.Semke, C. A., & Sheridan, S. M. (2012). Family–school connections in rural educational settings: A systematic review of the empirical literature. School Community Journal, 22, 21–47.

 

מומלצים

פרידמן, י. ופישר, י. (2002). הזדהות וערות: יסודות במעורבות ההורים בעבודת בית הספר. עיונים במינהל וארגון החינוך, 26, ע"מ 34-7.

רוזנבלט, ז' ופלד, ד' (2003). אקלים אתי ומעורבות הורים בבית הספר. עיונים במינהל וארגון החינוך, 2, ע"מ 204-177.

 

Etzioni, A. (2000). Creating Good Communities and Good Societies. Contemporary Sociology, 29 (1), pp. 188-195.

Nelson, L. P., McMahan, S. K., & Torres, T. (2012). The Impact of a Junior High School Community Intervention Project: Moving Beyond the Testing Juggernaut and Into a Community of Creative Learners. School Community Journal, 22(1), 125–144.

תכנית: תואר שני ייעוץ חינוכי

שם הקורס: טיפול רגיש תרבות

סוג קורס: פרונטלי

מועד הקורס: ימי ראשון, 15:50-14:20, סמסטר א

שם המרצה: ד"ר נסרין חאג יחיא

 dr.nasreen1808@gmail.com

היקף הקורס: של   1 ש"ש (30 שעות)

משך הקורס: סמסטריאלי

תנאי קדם: אין

 

תיאור הקורס

החברה הישראלית מאופיינת כחברה רב תרבותית, כמו כן בחברה הערבית ישנם מספר תת- תרבויות בעלות מאפיינים ייחודיים. היועצים החינוכיים בחברה זו, מתבקשים לא אחת להתערב מקצועית בהקשרים בעלי מערכות תרבותיות ייחודיות אשר נבדלות באתניות, בדת, בדתיות ובמגדר. חוקרים רבים טוענים כי התערבות מקצועית אפקטיבית תתאפשר ככל שהיא רגישה לרקע התרבותי המייחד את מקבלי הסיוע המקצועי. מכאן שבקורס זה, נעסוק בייחודיות החברה הישראלית כרב תרבותית, ונתמקד במאפייני החברה הערבית ומאפייני מגוון האוכלוסיות התרבותיות המרכזיות שבה. דגש יושם על בחינת הסוגיות והדילמות העולות במהלך הטיפול באוכלוסיות אלו ודרכי ההתמודדות של אנשי מקצוע איתן. משתתפי הקורס ייחשפו לעקרונות הטיפול הרגיש תרבות ולטכניקות התערבות וגישות טיפוליות המותאמות לכל אוכלוסייה על פי מאפייניה הייחודים. 

נושאים מרכזיים

רב-תרבותיות, טיפול רגיש תרבות, מאפייני החברה הערבית,  סוגיות ועקרונות הטיפול הרגיש לתרבות הערבית על מגוון הקבוצות שבה, גישות התערבות רגישות תרבות (טיפול זוגי-משפחתי, קבוצתי).

דרכי ההוראה והלמידה: השיעורים יתבססו על הרצאות, דיונים, הצגות מקרה.

דרישות הקורס:

עבודת סוף סמסטר (100%).

ההנחיות לכתיבת העבודה המסכמת:

העבודה הסופית בקורס תיערך בהתאם למודל הטיפול הרגיש לתרבות אשר נלמד בשיעורים והכולל שלושה שלבים:

  • המודעות התרבותית ב.  הידע התרבותי ג.  מיומנויות תרבותיות

החלק הראשון- (האישי עיוני):

  • המודעות התרבותית: הנכם מתבקשים להתבונן בעצמכם, במחשבותיכם, אמונותיכם, התנהגויותיכם ותבחנו לעומק ובכנות באיזה מידה אתם מודעים לעצמכם תרבותית. תציגו בפירוט את העמדות/דעות שלכם תרבותית, האם אתם אוחזים בדעות קדומות ממה עליכם להיפטר ובאלו עמדות תמשיכו לאחוז.
  • הידע התרבותי: מה ידוע על החברה שלך בהתבסס על הספרות המחקרית העיונית העדכנית, איך החברה הערבית מוצגת ומתוארת בספרות. נא לציין ארבעה מאפיינים עיקריים לחברה זו כפי שמופיע בלפחות שלושה מקורות שונים ועדכניים.
  • מיומנויות טיפוליות: קיימת ספרות המתייחסת לכלים ולמיומנויות הטיפוליות הרגישות לתרבות הערבית. ספרות זו מציעה דרכים יישומיות לטפל בחבריה תוך רגישות לייחודיות תרבותם. נא להציג לפחות 4 מודלים טיפוליים רגישים לתרבות הערבית כפי שמופיע בספרות.

החלק השני – היישומי:

נא לראיין איש טיפול מנוסה כמו יועץ חינוכי, פסיכולוג, מטפל באומנות, עובד סוציאלי וכדומה ובאמצעות הריאיון לענות על שלושת המרכיבים הבאים של הטיפול הרגיש לתרבות והם:

(א) המודעות התרבותית: האם הינו מודע לעצמו דעותיו אומנותיו ודעותיו הקדומות? האם יכול לשתף בדוגמאות לגבי האני המאמין שלו המעגן את דעותיו והדעות הקדומות שאחז/ אוחז בהן? האם בתחילת דרכו הפרקטית נתקל בקשיים בגלל דעות/אמונות אלו? או בגלל שלמד שיטות טיפול מערביות והתבקש ליישמן בחברה מסורתית ?איך הוא התמודד עם קשיים אלה.

(ב) הידע התרבותי: מה ידוע לו על החברה הערבית? מה מקור הידע שלו? והאם הוא מתעדכן בידע  המחקרי על חברה זו.

(ג) מודעות תרבותית: לאחר שנים בשדה הטיפולי אנא תציגו לפחות שלושה מודלים או דוגמאות שמציגות פרקטית איך איש הטיפול המרואיין טיפל בצורה רגישה תרבותית בנועציו/ מטופליו.

*העבודה יכולה להיות מוגשת בשפה הערבית או העברית לפי בחירת הסטודנטים.

פירוט המפגשים לפי תוכן

מספר מפגש

נושא מפגש

מס' מקור לקריאה

1

הכרות והצגת הקורס

החברה הערבית מי היא?

אבו עסבה, ח' ( 2010). תמונת מצב מחלקות הרווחה הערביות (סקר צרכים). נצרת: מכון מסר למחקר, תכנון ויעוץ חברתי. נערך עבור פורם מנהלי מחלקות הרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית

2

מאפייני החברה והמשפחה הערבית

אבו-בקר, ח' (2012). המשפחה הפלסטינית בישראל. בתוך ש' משעל, א' קופמן, ח' אבו-בקר וע' סער (עורכים). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 192-205.

3

השונות בחברה הערבית ומאפייני הקבוצות שבה

בן-דוד, ע' ורבין, ק' (1999). הבדלי עדה ומגדר בטיפול: הרעיון שבבסיס הגישה. בתוך קלייר, ר' (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (לקרוא עמ' 11-20). תל-ביב: רמות.

4

התמורות והשינויים בחברה הערבית בשנים האחרונות

חאג'-יחיא, מ' (1994). המשפחה הערבית בישראל: ערכיה התרבותיים וזיקתם לעבודה סוציאלית. חברה ורווחה, י"ד (4-3), 264-249.

חג' יחיא- אבו אחמד, נ' (2006). זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: שינוי ושימור בשלושה דורות ( חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"). אוניברסיטת חיפה.

חג' יחיא,  נ' (2012). תיאוריית המודרניזציה והמשפחה הערבית: המבחן האמפירי. אלנבראס, 7, 1-23.

חג' יחיא, נ' (2006). זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות.  חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה.

5

הגורמים  לשינוי ולשימור בחברה הערבית

חג' יחיא, נ' (2014). שינוי ושימור במשפחה הערבית: בחירת בן-זוג ויחסים זוגיים טרום נישואין. חברה ורווחה, לד (4).

6

מודל הטיפול הרגיש תרבות

בן דוד, ע' ועמית, ד' (1999). האם עלינו ללמד רגישות תרבותית? הניסיון הישראלי. חברה ורווחה, יט (2), 244-235.

7

מודל הטיפול הרגיש תרבות מה הוא ?

שמר, א' (2009). מריבוי תרבויות לרב תרבותיות: אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם. עט השדה, (3), 4-10 . ירושלים: אשלים.

8

המודעות הרגישת  תרבות

מסבאח, ט' (2008). סוגיות נבחרות בהתערבות פסיכולוגית חינוכית בחברה הערבית. בתוך: ג' וייל (עורך), פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב-תרבותית (עמ' 126-109). ירושלים: משרד החינוך.

9

מיומנות הטיפול הרגיש תרבות

ג'ראיסי, ע' (2013). טיפול פסיכוסוציאלי בחברה הערבית. בתוך: מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים) עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 526-506). הוצאת הקיבוץ המאוחד.

10

טיפול רגיש תרבות בפגיעות מיניות

אבו בקר, ח' (2007). איתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה : מבוא בין תרבותי לחברה הערבית. ירושלים:  אשלים.

בן-דוד, ע' (1999). טיפול רגיש תרבות. בתוך קלייר, ר. (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (עמ' 280-273). תל-אביב: רמות

11

טיפול רגיש תרבות בחובת הדיווח

גולדשטיין, ש' וליאור, ר' (2007). היבטים רב-תרבותיים בחובת הדיווח ובאיתורם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה. בתוך: ד' הורוביץ, י' בן יהודה ומ' חובב (עורכים), התעללות והזנחה של ילדים בישראל (1007-995). ירושלים: אש"לים.

12

טיפול רגיש תרבות למשפחות מסורתיות

אלקרינאוי, ע' (1999). טיפול נפשי רגיש-תרבות בחברה הערבית, בתוך: ק' רבין (עורכת) להיות שונה בישראל: מוצא עדתי ומין בטיפול בישראל (עמ' 81-65). תל אביב: רמות.

אלקרינאוי, ע' (2002). עבודה סוציאלית עם פונים ערבים במערכות בריאות הנפש. חברה ורווחה, כ"ב (1), 75-97.

12

מודלים לטיפול רגיש תרבות

זועבי, ח' (2015). התערבות רגישת תרבות: המודל התוך-תרבותיהמקרה של החברה הערבית. אפשר, 26-25, 7-5.

13

המשך מודלים רגישים לתרבות סיכום הקורס

 

 

ביבליוגרפיה

  • אבו בקר, ח' (2007). איתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה : מבוא בין תרבותי לחברה הערבית. ירושלים:  אשלים.
  • אבו עסבה, ח' ( 2010). תמונת מצב מחלקות הרווחה הערביות (סקר צרכים). נצרת: מכון מסר למחקר, תכנון ויעוץ חברתי. נערך עבור פורם מנהלי מחלקות הרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית
  • אבו-בקר, ח' (2012). המשפחה הפלסטינית בישראל. בתוך ש' משעל, א' קופמן, ח' אבו-בקר וע' סער (עורכים). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 192-205.
  • אלקרינאוי, ע' (1999). טיפול נפשי רגיש-תרבות בחברה הערבית, בתוך: ק' רבין (עורכת) להיות שונה בישראל: מוצא עדתי ומין בטיפול בישראל (עמ' 81-65). תל אביב: רמות.
  • אלקרינאוי, ע' (2002). עבודה סוציאלית עם פונים ערבים במערכות בריאות הנפש. חברה ורווחה, כ"ב (1), 75-97.
  • אתגר, ט' (2009). רגישות רב תרבותיות- כלי הכרחי בטיפול בקטינים שתקפו מינית. עט השדה, (3), 30-35. ירושלים: אשלים.
  • בוכבינדר, א' ואסעד, ס' (2000). דילמות אתיות של עובדים סוציאליים המטפלים באלימות נגד נשים בחברה הערבית. חברה ורווחה, ב (1), 82-67.
  • בן דוד, ע' ועמית, ד' (1999). האם עלינו ללמד רגישות תרבותית? הניסיון הישראלי. חברה ורווחה, יט (2), 244-235.
  • בן-דוד, ע' (1999). טיפול רגיש תרבות. בתוך קלייר, ר. (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (עמ' 280-273). תל-אביב: רמות
  • בן-דוד, ע' ורבין, ק' (1999). הבדלי עדה ומגדר בטיפול: הרעיון שבבסיס הגישה. בתוך קלייר, ר' (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (לקרוא עמ' 11-20). תל-ביב: רמות.
  • גולדשטיין, ש' וליאור, ר' (2007). היבטים רב-תרבותיים בחובת הדיווח ובאיתורם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה. בתוך: ד' הורוביץ, י' בן יהודה ומ' חובב (עורכים), התעללות והזנחה של ילדים בישראל (1007-995). ירושלים: אש"לים.
  • ג'ראיסי, ע' (2013). טיפול פסיכוסוציאלי בחברה הערבית. בתוך: מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים) עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 526-506). הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • גרבלי, ש' (2009). תהליכי איחוי בראייה רב תרבותית בשירות המבחן לנוער במחוזות הדרום וירושלים. עט השדה, (3), 24-29 . ירושלים: אשלים.
  • דיאב, ס' וסנדלר-לף, א' (2011). בריאות הנפש ונפגעי נפש בחברה הערבית בישראל: תמונת מצב על אזור המשולש. ירושלים: מאיירס--ג'וינט.
  • זועבי, ח' (2015). התערבות רגישת תרבות: המודל התוך-תרבותיהמקרה של החברה הערבית. אפשר, 26-25, 7-5.
  • חאג'-יחיא, מ. (1994). המשפחה הערבית בישראל: ערכיה התרבותיים וזיקתם לעבודה סוציאלית. חברה ורווחה, י"ד (4-3), 264-249.
  • חג' יחיא- אבו אחמד, נ' (2006). זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: שינוי ושימור בשלושה דורות ( חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"). אוניברסיטת חיפה.
  • חג' יחיא,  נ' (2012). תיאוריית המודרניזציה והמשפחה הערבית: המבחן האמפירי. אלנבראס, 7, 1-23.
  • חג' יחיא, נ' (2006). זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות.  חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה.
  • חג' יחיא, נ' (2014). שינוי ושימור במשפחה הערבית: בחירת בן-זוג ויחסים זוגיים טרום נישואין. חברה ורווחה, לד (4).
  • יהושע, א' (2001). רב תרבותיות בישראל. מפנה, ינואר, 19-24.
  • יפה, א' (1999). קבוצות מיעוט אתניות בישראל: אתגרים לתורת העבודה סוציאלית, לערכיה ויישומה. בתוך קלייר, ר' (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (לקרוא רק עמ' 39-34). תל-אביב: רמות
  • לשם, א' (2003). ישראל כמדינה רב תרבותית בפתח המאה העשרים ואחת. בתוך א' לשם וד' רואר-סטריאר (עורכים). שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש (עמ' 98-13). האוניברסיטה העברית בירושלים: מאגנס.
  • מסבאח, ט' (2008). סוגיות נבחרות בהתערבות פסיכולוגית חינוכית בחברה הערבית. בתוך: ג' וייל (עורך), פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב-תרבותית (עמ' 126-109). ירושלים: משרד החינוך.
  • עזאיזה, פ' אבו-בקר, ח' הרץ-לזרוביץ,ר וגאנם, א' (2009). נשים ערביות בישראל: תמונת מצב ומבט לעתיד. תל-אביב: רמות.
  • פיקאר, א' (2001). רב תרבותיות- הדרך לכור היתוך חדש. מפנה, יולי, 11-17.
  • קדמוני, א' (2000). עבודה עם המגזר הערבי. בתוך: ק' רבין, ע' שפירא-ברמן וא' קדמוני (עורכים), טיפול משפחתי וזוגי לאוכלוסייה במצוקה מעדות שונות (עמ' 74-61). תל-אביב: הוצאת רמות.
  • קסן, ל' (2002). עבודה קבוצתית בחברה רב תרבותית. תל-אביב: צ'ריקובר.
  • קעדאן, ס' (2012). הזהות הלאומית והזהות הלאומית והזהות המקצועית בקרב עובדים סוציאליים פלסטינים בישראל(חיבור לשם קבלת תואר מוסמך). האוניברסיטה העברית.
  • רובינשטיין, א' (2006). שקיעתה אך לא מותה, של הרב-תרבותיות. הפרקליט מט, 47-57 ו' 76-91. תל-אביב: לשכת עורכי הדין.
  • שבתאי, מ' (1994). עבודה סוציאלית בחברה רב-תרבותית: מודל להכשרת סטודנטים. חברה ורווחה, יט (1), 121-132.
  • שלהוב-קיבורקיאן, נ' (2003). לחסום את הנידוי: התערבות רגישת הקשר לטיפול באלימות נגד נשים. בתוך א' לשם וד' רואר-סטריאר (עורכים). שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש (עמ' 274-255). האוניברסיטה העברית בירושלים: מאגנס.
  • שלו, ר' דרגן, ק' ועבדאללה, פ' (2015). סוגיות בטיפול בילדים שאיבדו בן משפחה כתוצאה מרצח במגזר הערבי בישראל. אפשר, 26-25, 51-54.
  • שמר, א' (2009). מריבוי תרבויות לרב תרבותיות: אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם. עט השדה, (3), 4-10 . ירושלים: אשלים.
  • שפירא-ברמן, ע' רבין, ק' ונטר, ח' (2000). דוגמה לעבודה בינ תרבותית: עבודה קבוצתית עם גרושות ערביות ויהודיות. מתוך רבין, ק. שפירא-ברמן, ע. וקדמוני, א. (עורכים), טיפול משפחתי וזוגי לאוכלוסייה במצוקה מעדות שונות (עמ, 86-75). תל-אביב: רמות.

 

  • Abu-Baker, K. (2013). Arab parents' reactions to child sexual abuse: a review of clinical records. Journal of Child Sexual Abuse, 22(1), 52-71.
  • Al-Krenawi, A., Graham, J., Al-Gharaibeh, F.(2011). The impact of intellectual disability, caregiver burden, family functioning, marital quality, and sense of coherence. Disability & Society, 26 (2), 139-150.
  • Haj Yahia, N., & Lavee, Y.  (2017). Division of Labor and Decision Making
  • Haj-Yahia, M., Sousa, C.,  Alnabilsy, R., Elias, H.(2015). The influence of Palestinian      physicians’ patriarchal ideology and exposure to family violence on their beliefs about wife beating. Journal of Family Violence, 30(3), 263-276.
  • Khalaila Sharkia, R., & Litwin, H.(2011). Modernisation and filial piety among traditional family caregivers: a study of Arab-Israelis in cultural transition. Ageing and Society, 32, (5), 769-789.
  • Na'amnih, W., Romano-Zelekha, O., Kabaha, A., Rubin, LP., Bilenko, N., Jaber, L.,  Honovich, M., Shohat, T. (2015). Continuous decrease of consanguineous marriages among Arabs in Israel. American Journal of Human Biology, 27(1), 94-98.
  • Sharkia, R., Mahajnah, M., Athamny, E., Khatib, M., Sheikh-Muhammad, A., Zalan, A. (2015). Changes in marriage patterns among the Arab community in Israel over a 60-year period. Journal of Biosocial Science, 48(2), 283-7.

תכנית: תואר שני ייעוץ חינוכי

שם הקורס: סוציאליזציה לייעוץ חינוכי 

סוג קורס: סדנאי

מועד הקורס: ימי ראשון, שעות 10:35 – 12:05, סמסטר ב

שם המרצה: ד"ר נסרין חאג' יחיא + ד"ר הנד אסמעיל

 hend240@gmail.com

היקף הקורס: של  1 ש"ש (30 שעות)

משך הקורס: סמסטריאלי

תנאי קדם: אין

 

מטרת הקורס

לאפשר ללומדים לחוות תהליך של פיתוח וצמיחה אישית ומקצועית, אשר יסייע להם להתוודע בצורה מקיפה ומעמיקה לתכנים ולתהליכים הנוגעים למשמעות הכוללת של להיות אדם ויועץ חינוכי בעידן זה, בישראל ובחברה רב-תרבותית. ההתמקדות המרכזית תהיה בלומד עצמו, ובפיתוח תהליך של מודעות עצמית של היועץ לעתיד, כמסייע לתלמידים ועובד בהיוועצות עם מורים, הורים, אנשי הנהלה ואנשי מקצועות מסייעים אחרים במטרה להבטיח את מיטביות הנועצים והמערכת. זאת, תוך כדי בדיקה והבהרה של המניעים, המטרות, החששות, הקשיים, המגבלות ונקודות החוזק והחולשה של כל אחד. במהלך הקורס יתנסו הלומדים בתהליכי ייעוץ ותקשורת תוך בדיקת הקשיים והאפשרויות של יצירת קשרים מסייעים, ובאמצעות תהליך רפלקטיבי מודרך וקבלת משוב מחברי הקבוצה וממנחי הקורס.

 דרכי ההוראה והלימוד:

סדנאות ופעילות חוויתית מונחית מותאמת לנושא.

חובות הקורס ושקלול הציון:

  • נוכחות חובה והשתתפות פעילה 20%.
  • ניהול יומן אישי והגשתו בזמן 20% .
  • קריאת ספרות וסכום ביומן  20%.
  • עבודה מסכמת 40%.

* היומן והעבודה יוכלו להיות מוגשים בשפה הערבית או העברית לפי בחירת הסטודנטים.

הנחיות מפורטות לכתיבת היומן האישי:

הסטודנטים מתבקשים להגיש לאחר כל מפגש קבוצתי, יומן אישי. הוא יכלול שני חלקים: האחד סיכום אישי של המפגש והשני סיכום לחומר קריאה רלוונטי.

  • סיכום אישי

בסיכום האישי הסטודנט יתייחס לחלקים הבאים:

  1.  סיכום הנושא העיקרי של המפגש.
  2. איך הרגיש במפגש זה (לפני המפגש, במהלך המפגש ולאחריו).
  3. אלו מחשבות עלו במהלך המפגש ולאחריו.
  4. האם היו נושאים שלא התייחס אליהם במפגש והעדיף לשמור אותם.
  5. אם כן, הסטודנט מוזמן לשתף למה בחר לא לשתף.
  6. הסטודנט יציין מה בחר לקחת ממפגש זה ואיך זה יעזור לו (ולעשות בו שימוש) בחייו היומיומיים.
  7.  תיאור החוויה הקבוצתית: איך הרגיש בקבוצה, מה עזר לו לשתף ומה חסם אותו בקבוצה.

 

  • סיכום חומר קריאה

כל שבועיים, על הסטודנט לבחור מקור מבין המקורות המופיעים ברשימה או מקור אחר שהינו רלוונטי לנושא שעלה בכיתה או לנושא שברצון הסטודנט לפתח ולטפח אותו אצלו. עליו לסכם  פרק שהיה משמעותי עבורו תוך התייחסות ללמידה דרכו אם כי על עצמו ועל המשך חייו.

בכך ביומן צריכים להופיע בנוסף לדיווח האישי סיכומים לספרות מקצועית  עם קישור לחוויה האישית שעבר/עובר הסטודנט בקבוצה.

פירוט המפגשים לפי תכנית הקורס

מפגש

נושא

מטרות

1

הכרות, תיאום ציפיות והעברת סילבוס

הכרות כללית ויצירת אקלים קבוצתי תומך ותיאום ציפיות.

 

2

יצירת כללים לשיח מוגן

להביא את המשתתפים להיות קבוצה תומכת.

קביעת נורמות וחוזה קבוצתי ויצירת תנאים לשיח מוגן.

3

להיכנס לנעליים של האחר

התנסות בכניסה לתוך עולמו של האחר, ויצירת יחסים בינאישיים ותפקוד חברתי טוב.

4

קבלת האחר

הפחתת דעות קדומות וטיפוח קבלה והערכה הדדית עם אחרים.

5

מעבר בין הכרות ל -"מודעות לרגשות"

פיתוח מודעות לעולם הרגשות וניהול רגשות, הקניית כלים לוויסות רגשי (התמודדות עם תסכול, כעס, פחד, חרדה וכד')..

6

המשך "ניהול רגשות"

לדבר בפתיחות, והבעת דעות.

7

פיתוח המודעות העצמית

הילד שבי והילד שלי.

8

קבלת החלטות

מודעות לגבי דפוסי קבלת החלטות אישיות ברבדים ובתחומים השונים ומידת יעילות הדפוס הננקט.

9

פתרון בעיות

ללמוד על הבעיה ולזהות שיטות נכונות לפתרון הבעיה ולקבל החלטה נכונה.

10

העצמה אישית

מסוגלות עצמית, תכנון יעדים והתחברות לחלום פנימי.

11

הסיפור הדומיננטי בקונטקסט קונפליקט מסוים

לאפשר ביטוי סיפור דומיננטי בהקשר קבוצתי מתוך חיי המשפחה, השכונה, והחברה.

12

הזהות האישית והזהות הקבוצתית

לימוד והבנה של ריבוי הזהויות והשתייכויות של האדם תוך שמירה על זהות אישית.

13

בקשת עזרה

קידום דאגה אמפתית ואכפתיות כלפי הזולת, ולימוד איך לפנות לבקשת עזרה.

14

סיכום ופרידה

רפלקציה אישית וקבוצתית.

 

ביבליוגרפיה

  • الاحمدي, ف. (2017). نظرية الفستق. الرياض: دار الحضارة للنشر والتوزيع.
  • حجازي، ا (2013).  ابعاد خفية: جذور للنجاح والتميز كيف تكون ناجحا ومتميزا في حياتك. عمان: دار كنوز المعرفة العلمية.
  • الدروبي، س (2012). 150 طريقة للنجاح والتفوق. عمان: دار الاسرة.
  • زايد, ف. (2013). فن التعامل مع التوتر والقلق: كيف تتحكم بنفسك. عمان: دار يافا العلمية.
  • زيادة، ا. (2011). تحقيق الذات: بين النظرية والتطبيق. عمان : مؤسسة الوراق.
  • عبيد، م. (2008). الضغط النفسي ومشكلاته واثره على الصحة النفسي. عمان: دار الصفى.
  • قرطام, أ. (2015) الهدية. حيفا.
  • كوفي، س (2013). العادات السبع للناس الاكثر فعالية: دروس فعالة حول تغيير الشخصية. المملكة العربية السعودية: مكتبة جرير.
  • لور، م (2011). ادارة التفكير: فكر بطريقة مختلفة، فكر بقوة، حقق مستويات جديدة من النجاح. المملكة العربية السعودية: مكتبة جرير.
  • واني, د (2012). اوقف الاعذار: كيف تغير الافكار الملازمة لك طوال حياتك؟ السعودية: مكتبة جرير.
  • ביירון, ק' (2008). אהבתך נחוצה לי? האם זו האמת?. תל-אביב: הוצאת מטר.
  • ביס, ב' (2012). חופש הוא: לשחרר את הפוטנציאל האינסופי שלכם. כרכור: פראג.
  • ביס, ב' (2013). המסע: מדריך מעשי לריפוי חייכם ושחרור עצמכם לחופשי. כרכור: פראג.
  • בלומרוזן-סלע, ש' (2017). הפרעות אישיות בספרות הישראלית. תל אביב: רסלינג.
  • בראן, ד' (2013). לטוס בלי פחד: אסטרטגיות יעילות שיביאו אתכם ליעדכם. כפר ביאליק: אח.
  • ברואר, ש' (2003). פשוט נרגעים: מדריך להתרגעות למתחילים. אור יהודה: כנרת.
  • ברנס, ד' ד'  (2001). בוחרים להרגיש טוב. רמת גן: פסגות.
  • גל, א' (2012). פרויקט ההצלחה של חיי: תכנית אימון להשגת מטרות בכל תחומי החיים. אור יהודה: כנרת.

 

سلسلة كتب ابراهيم الفقي في التنمية البشرية Human Development) ):

  • إدارة الوقت.
  • استراتيجيات التفكير.
  • اسرار التسويق الاستراتيجي.
  • الأسرار السبعة للقوة الذاتية.
  • اسرار وفن اتخاذ القرار.
  • أيقظ قدراتك واصنع مستقبلك.
  • البرمجة اللغوية العصبية وفن الاتصال اللا محدود.
  • التفكير السلبي والتفكير الايجابي.
  • التنويم بالإيحاء.
  • حياة بلا توتر.
  • سحر القيادة.
  • سيطر على حياتك.
  • الطاقة البشرية والطريق إلى القمة
  • الطاقة البشرية والطريق الي القمة.
  • الطريق إلى الامتياز
  • الطريق إلى النجاح.
  • قوة التحكم في الذات.
  • قوة التفكير.
  • قوة الحب والتسامح.
  • كيف تتحكم في شعورك وأحاسيسك.
  • المفاتيح العشرة للنجاح

תכנית: תואר שני לקויות למידה קלינית

שם הקורס: אבחונים והערכה פסיכולוגית וחינוכית

סוג קורס: פרונטלי

מועד הקורס: יום ראשון, 13:40-12:10, סמסטר ב

שם המרצה: ד"ר דיאא גנאיים

dganayim@sakhnin.ac.il

היקף הקורס: של  1 ש"ש (30 שעות)

משך הקורס: סמסטריאלי

תנאי קדם: אין

 

מטרות הקורס

האבחון הפסיכולוגי בכלל והנוירופסיכולוגי בפרט מהווים כלים בסיסיים בתחום ההערכה החינוכית. הבנת המאפיינים של אותם אבחונים ואיפה הם מיושמים יכולה לתרום לסטודנט בתחום החינוך להעמקת הידע שלו בתחום ההערכה הפסיכולוגית אליה הוא נדרש בהמשך עבודתו בשדה. האבחון הנוירופסיכולוגי מיושם בתהליך ההערכה בקרב קבוצות שונות בשדה החינוכי, הן בקרב הפרעות התפתחות שונות כגון לקויות למידה וגם בליקויים התפתחותיים נרכשים עקב פגיעה מוחית. מטרת הקורס הנוכחי היא בפריסת המושגים של אבחון פסיכולוגי ונוירופסיכולוגי בפני הסטודנטים, העמקה בהנבת המושגים הקשורים באבחונים השונים, השוואה בין האבחונים והבנת השימוש בהם באבחון קבוצות של ילדים עם ליקויים בתחומי הלמידה במיוחד.

תכני הקורס

  • הגדרת האבחון הפסיכולוגי
  • המושג מנת המשכל וההיסטוריה של המושג ודרכי ההערכה
  • האבחון הפסיכולוגי בתחום האישיות
  • הגדרת האבחון והנוירופסיכולוגי
  • היישום של האבחון הנוירופסיכולוגי
  • תחומי התפקוד הנבחנים באבחון והנוירופסיכולוגי
  • אבחון ילדים לעומת אבחון מבוגרים
  • האבחון הפסיכולוגי והנוירופסיכולוגי בתחום לקויות הלמידה
  • בדיקת פונקציות תפקודיות ניהוליות (Executive Functions)
  • השוואה ביקורתית בן מבחני האינטליגנציה של וקסלר ןקאופמן בתחום אבחון לקויות הלמידה

דרכי הוראה

הרצאות

חובות הקורס ושקלול הציון

  • נוכחות ב 80% מהשיעורים
  • מבחן מסכם 100% מהציון

פירוט חומרי הקריאה לפי מפגשים

מס' מפגש

תוכן         

חומר קריאה

1

הגדרת האבחון הפסיכולוגי

Weiner, I. (2013). Psychological Assessment Is Here To Stay. Archives of Assessment Psychology, 3(1), 11-21.‏

2

 

המושג מנת המשכל וההיסטוריה של המושג ודרכי ההערכה

Mackintosh, N. (2011). IQ and human intelligence. Oxford University Press. Chapters 1+2‏

3+4

האבחון הפסיכולוגי בתחום האישיות

Butcher, J. N., & Spielberger, C. D. (Eds.). (2013). Advances in personality assessment (Vol. 8). Routledge. Chapter 2‏

5

הגדרת האבחון הנוירופסיכולוגי

Lezak, M. D. (Ed.). (2004). Neuropsychological assessment. Oxford university press. Chaper 1+2‏

6+7

היישום של האבחון הנוירופסיכולוגי

Lezak, M. D. (Ed.). (2004). Neuropsychological assessment. Oxford university press. Chaper 1+2

8

תחומי התפקוד הנבחנים באבחון והנוירופסיכולוגי

Lezak, M. D. (Ed.). (2004). Neuropsychological assessment. Oxford university press. Chaper 1+2

9

אבחון ילדים לעומת אבחון מבוגרים

Baron, S. (2010). Maxims and a model for the practice of pediatric neuropsychology. In: Yeates, K. O., Ris, M. D., Taylor, H. G., & Pennington, B. F. (Eds.).Pediatric neuropsychology: Research, theory, and practice (pp. 473-499). Guilford Press.‏

10+11

האבחון הפסיכולוגי והנוירופסיכולוגי בתחום לקויות הלמידה

Slomka, G. (1998). Learning disorders. In: J. P. Snyder & D. P. Nussbaum (Eds.), Clinical Neuropsychology: A Pocket Handbook for Assessment (pp. 141-169). Washington: American Psychological Association

12+13

השוואה ביקורתית בן מבחני האינטליגנציה של וקסלר ןקאופמן בתחום אבחון לקויות הלמידה

Canivez, G. L., Neitzel, R., & Martin, B. E. (2005). Construct Validity of the Kaufman brief intelligence test, Wechsler intelligence scale for children-and adjustment scales for children and adolescents. Journal of Psychoeducational Assessment, 23(1), 15-34.‏

Klanderman, J . W., Perney. J. &, Kroesshell, Z. B. (1985). Comparisons of the K-ABC and WISC-R for LD Children. Journal of Learning Disabilities.18(9),pp .524-527.

נבו, ב. (1992). מבחן ABC-K: גישה חדשה להערכת האינטליגנציה של ילדים. פסיכולוגיה. ב(2),עמ 150-161.

 

ביבליוגרפיה – חובה

נבו, ב' (1992). מבחן ABC-K: גישה חדשה להערכת האינטליגנציה של ילדים. פסיכולוגיה. ב(2),(עמ 150-161).

Baron, S. (2010). Maxims and a model for the practice of pediatric neuropsychology. In: Yeates, K. O., Ris, M. D., Taylor, H. G., & Pennington, B. F. (Eds.).Pediatric neuropsychology: Research, theory, and practice (pp. 473-499). Guilford Press.‏

Butcher, J. N., & Spielberger, C. D. (Eds.). (2013). Advances in personality assessment (Vol. 8). Routledge. (Chapter 2‏)

Canivez, G. L., Neitzel, R., & Martin, B. E. (2005). Construct Validity of the Kaufman brief intelligence test, Wechsler intelligence scale for children-and adjustment scales for children and adolescents. Journal of Psychoeducational Assessment, 23(1), 15-34.‏

Klanderman, J . W., Perney. J. &, Kroesshell, Z. B. (1985). Comparisons of the K-ABC and WISC-R for LD Children. Journal of Learning Disabilities,18(9),pp .524-527.

Lezak, M. D. (Ed.). (2004). Neuropsychological assessment. Oxford university press. (Chaper 1+2‏)

Mackintosh, N. (2011). IQ and human intelligence. Oxford University Press. (Chapters 1+2‏)

Slomka, G. (1998). Learning disorders. In: J. P. Snyder & D. P. Nussbaum (Eds.), Clinical Neuropsychology: A Pocket Handbook for Assessment (pp. 141-169). Washington: American Psychological Association

Weiner, I. (2013). Psychological Assessment Is Here To Stay. Archives of Assessment Psychology, 3(1), 11-21.‏

 

תכנית: תואר שני לקויות למידה קלינית

שם הקורס: היבטים נוירו-קוגניטיביים והתנהגותיים של קשב והפרעות קשב וריכוז

סוג קורס: פרונטלי

מועד הקורס: ימי ראשון, סמסטר א: בשעות  12:05-10:35, סמסטר ב: מתוקשב

שם המרצה: ד"ר קלודין אללי

 klodinalali@gmail.com

היקף הקורס: של  2 ש"ש (60 שעות)

משך הקורס: שנתי

תנאי קדם: אין

 

מטרות הקורס

בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בתפקודים נוירו קוגניטיביים העומדים בבסיס תפקודי הקשב, על היבטיהם התיאורטיים והיישומיים, זאת תוך חשיפה למחקרים עדכניים בנושא ותיאוריות מרכזיות. בחלקו השני של הקורס נעסוק בלקוית קשב, הבהרת מושגי יסוד, סיבות, מאפיינים, קומרבידיות, דרכי איתור, אבחון וטיפול.

תכני הקורס

מה זה קשב?

תפקודים שונים של מערכת הקשב והתפיסה

מודלים מוקדמים של קשב

רשתות  קשב מוקדמות ומאוחרות- המודל של Posner

היבטים התפתחותיים של קשב

תפקודים ניהוליים וקשב

נוירואנטומיה של מערכות הקשב

הפרעה התפתחות בתפקודי הקשב- המקרה של ה ADHD

ADHD - הסבר נוירופונקציונאלי

ADHD והפרעות התנהגות

ADHD במעגל החיים

קומרבידיות בין ADHD  ללקויות אקדמיות

תפקודי קשב בקרב אוכלוסיות בעלות לקויות התפתחותיות (אוטיזם, לקות למידה לא מילולית).

יחסי גומלין בין תהליכים רגשיים לבין תפקודי קשב

הערכה קלינית של תפקודי הקשב ואבחון הפרעות קשב וריכוז

התערבות: תוכניות להתערבות חינוכית, התערבות התנהגותית-קוגניטיבית, וטיפול פרמקולוגי

 

חובות הקורס ושקלול הציון

1.  נוכחות ב- 80% מהשיעורים.

2.  בחינה מסכמת בסוף כל סמסטר.

 

  פירוט מפגשים וחומר הקריאה לפי תכנים

מס' מפגש

תוכן

חומר קריאה

1+2

מה זה קשב

Posner, M. I., & Rothbart, M. K. (2005). Influencing brain networks: implications for education. Trends in Cognitive Sciences, 9, 99-104.

3+4

תפקודים שונים של מערכת הקשב והתפיסה

Pasto, L., & Burack, J.A. (1997). A developmental study of visual attention: Issues of filtering efficiency and focus. Cognitive development, 12, 523-535.

Lin, C.C.H., Hsiao, C.K., & Chen, W.J. (1999). Development of sustained attention assessed using the continuous performance test among children 6-15 years of age. Journal of Abnormal Child Psychology, 27, 403-412.

5+6

מודלים מוקדמים של קשב

זכאי, ד. (2002). מנגנוני קשב ותפיסה (עמ' 207-224). פסיכולוגיה קוגניטיבית – כרך ג' – תפיסה. האוניברסיטה הפתוחה.

7+8

רשתות  קשב מוקדמות ומאוחרות- המודל של Posner

Posner, M., & Rothbart, M. K. (2007). Research on attention networks as a model for the integration of psychological science. Annual Review of Psychology, 58, 1-23.

9+10

היבטים התפתחותיים של קשב

Rueda, M. R., Fan, J., McCandliss, B. D., Halparin, J. D., Gruber, D. B., Lercari, L. P., & Posner, M. I. (2004). Development of attentional networks in childhood. Neuropsychologia, 42(8), 1029-1040.

11+12

תפקודים ניהוליים וקשב

Sergeant, J. A., Geurts, H., & Oosterlaan, J. (2002). How specific is a deficit of executive functioning for attention-deficit/hyperactivity disorder?. Behavioural brain research, 130(1), 3-28.

13+14

נוירואנטומיה של מערכות הקשב

Casey, B.J., & Durston, S. (2006). From Behavior to cognition to the brain and back: What have we learned from functional imaging studies of Attention Deficit Hyperactivity Disorder? American Journal of Psychiatry, 163, 957-960.

15+16

הפרעה התפתחות בתפקודי הקשב- המקרה של ה ADHD

Stubbe, M. D., (2000). Attention-deficit/hyperactivity disorder overview. Child and Adolescent Psychiatric clinics of North America,9,  469-478.

17+18

ADHD - הסבר נוירופונקציונאלי

McCarthy, H., Skokauskas, N., & Frodl, T. (2014). Identifying a consistent pattern of neural function in attention deficit hyperactivity disorder: a meta-analysis. Psychological medicine, 44(04), 869-880.

19+20

ADHD והפרעות התנהגות

Sibley, M. H., Pelham, W. E., Molina, B. S., Coxe, S., Kipp, H., Gnagy, E. M., ... & Lahey, B. B. (2014). The role of early childhood ADHD and subsequent CD in the initiation and escalation of adolescent cigarette, alcohol, and marijuana use. Journal of abnormal psychology, 123(2), 362.

21+22

ADHD במעגל החיים

Biederman, J. (1997). Attention-deficit/hyperactivity disorder: a life-span perspective. The Journal of clinical psychiatry, 59, 4-16.

23+24

תפקודי קשב בקרב אוכלוסיות בעלות לקויות התפתחותיות (ADHD, אוטיזם, לקות למידה לא מילולית)

Gupta, R., & Bhoomika, R. K. (2009). Development of attentional processes in ADHD and normal children. Progress in Brain Research, 176, 259-276.

Keehn, B., Lincoln, A. J., Muleer, R-A., & Townsend, J. (2010). Attentional networks in children and adolescents with autism spectrum disorder. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51, 1251-1259.

25+26

יחסי גומלין בין תהליכים רגשיים לבין תפקודי קשב

Vloet, T. D., Konrad, K., Herpetz-Dahlmann, B., Polier, G. G., & Gunther, T. (2010). Impact of anxiety on attentional functions in children with ADHD. Journal of Affective Disorders, 124, 283-290.

27+28

הערכה קלינית של תפקודי הקשב

Berger A, Posner, M.I (2000) Pathologies of brain attentional networksNeuroscience and Biobehavioral Reviews, 24, 3–5.

מנור, א., סבר, י., וויצמן, א. (1999). הבדיקה המחשבתית כעזר אבחוני – TOVA – כלי נוסף באבחון הפרעות בקשב ובריכוז (ADHD). הרפואה, 136, 812-815.

29

תחלואה נלווית בין הפרעות קשב לדיסלקציה ודיסקלקוליה

Germano, E., Gagliano, A., & Curatolo, P. (2010). Comorbidity of ADHD and dyslexia. Developmental neuropsychology, 35(5), 475-493.

Monuteaux, M. C., Faraone, S. V., Herzig, K., Navsaria, N., & Biederman, J. (2005). ADHD and Dyscalculia Evidence for Independent Familial Transmission.Journal of Learning Disabilities, 38(1), 86-93.‏ ‏

30

התערבות: תוכניות להתערבות חינוכית, התערבות התנהגותית-קוגניטיבית, וטיפול פרמקולוגי

Sibley, M. H., Kuriyan, A. B., Evans, S. W., Waxmonsky, J. G., & Smith, B. H. (2014). Pharmacological and psychosocial treatments for adolescents with ADHD: An updated systematic review of the literature. Clinical psychology review, 34(3), 218-232.

 

 

ביבליוגרפיה

חובה

זכאי, ד' (2002). מנגנוני קשב ותפיסה  פסיכולוגיה קוגניטיבית – כרך ג' – תפיסה. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה. (עמ' 207-224).

מנור, א', סבר, י', וויצמן, א' (1999). הבדיקה המחשבתית כעזר אבחוני – TOVA – כלי נוסף באבחון הפרעות בקשב ובריכוז (ADHD). הרפואה, 136, 812-815.

Berger. A., Posner, M. I. (2000). Pathologies of brain attentional networks.  Neuroscience and Biobehavioral Reviews, 24, 3–5.

Biederman, J. (1997). Attention-deficit/hyperactivity disorder: a life-span perspective. The Journal of clinical psychiatry, 59, 4-16.‏

Casey, B.J., & Durston, S. (2006). From Behavior to cognition to the brain and back: What have we learned from functional imaging studies of Attention Deficit Hyperactivity Disorder? American Journal of Psychiatry, 163, 957-960.

Germano, E., Gagliano, A., & Curatolo, P. (2010). Comorbidity of ADHD and dyslexia. Developmental neuropsychology, 35(5), 475-493.

Gupta, R., & Bhoomika, R. K. (2009). Development of attentional processes in ADHD and normal children. Progress in Brain Research, 176, 259-276.

Keehn, B., Lincoln, A. J., Muleer, R-A., & Townsend, J. (2010). Attentional networks in children and adolescents with autism spectrum disorder. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51, 1251-1259.

Lin, C.C.H., Hsiao, C.K., & Chen, W.J. (1999). Development of sustained attention assessed using the continuous performance test among children 6-15 years of age. Journal of Abnormal Child Psychology, 27, 403-412.

McCarthy, H., Skokauskas, N., & Frodl, T. (2014). Identifying a consistent pattern of neural function in attention deficit hyperactivity disorder: a meta-analysis. Psychological medicine, 44(04), 869-880.‏

Monuteaux, M. C., Faraone, S. V., Herzig, K., Navsaria, N., & Biederman, J. (2005). ADHD and Dyscalculia Evidence for Independent Familial Transmission. Journal of Learning Disabilities, 38(1), 86-93.‏ ‏

Pasto, L., & Burack, J.A. (1997). A developmental study of visual attention: Issues of filtering efficiency and focus. Cognitive development, 12, 523-535.

Posner, M. I., & Rothbart, M. K. (2005). Influencing brain networks: implications for education. Trends in Cognitive Sciences, 9, 99-104.

Posner, M., & Rothbart, M. K. (2007). Research on attention networks as a model for the integration of psychological science. Annual Review of Psychology, 58, 1-23.

Rueda, M. R., Fan, J., McCandliss, B. D., Halparin, J. D., Gruber, D. B., Lercari, L. P., & Posner, M. I. (2004). Development of attentional networks in childhood. Neuropsychologia, 42(8), 1029-1040.‏

Sergeant, J. A., Geurts, H., & Oosterlaan, J. (2002). How specific is a deficit of executive functioning for attention-deficit/hyperactivity disorder?. Behavioural brain research, 130(1), 3-28.‏

Sibley, M. H., Pelham, W. E., Molina, B. S., Coxe, S., Kipp, H., Gnagy, E. M., ... & Lahey, B. B. (2014). The role of early childhood ADHD and subsequent CD in the initiation and escalation of adolescent cigarette, alcohol, and marijuana use. Journal of abnormal psychology, 123(2), 362.‏

Sibley, M. H., Kuriyan, A. B., Evans, S. W., Waxmonsky, J. G., & Smith, B. H. (2014). Pharmacological and psychosocial treatments for adolescents with ADHD: An updated systematic review of the literature. Clinical psychology review, 34(3), 218-232.‏

Stubbe, M. D., (2000). Attention-deficit/hyperactivity disorder overview. Child and Adolescent Psychiatric clinics of North America,9,  469-478.

Vloet, T. D., Konrad, K., Herpetz-Dahlmann, B., Polier, G. G., & Gunther, T. (2010). Impact of anxiety on attentional functions in children with ADHD. Journal of Affective Disorders, 124, 283-290.

חפש

image
image
image
image