קורסי אפסון

קורסי אפסון

ההתפתחות המקצועית של עובדי ההוראה, במסגרת תכניות תואר שני במכללת סכנין, מכוונת על ידי מודעות לשינויים ולאתגרים המתרחשים ומבקשת להבטיח להם התמודדות מלומדת. התפתחות זו בעיקר, נשענת על ההכרה בידע ובניסיון של המורים ומציעה לפיתוחם לרמה של מומחיות במגוון רחב של סביבות למידה. מורים יכולים להוביל את עצמם להתפתח אישית ומקצועית בתחומי העניין שלהם לתארים מתקדמים בהמשך, ובאפשרותם לתרום להתפתחותם המקצועית של שותפים ועמיתים סביבם. לאור זאת, מערך הפיתוח המקצועי בתכניות תואר שני, ממוקד בתחומי תשתית חיוניים לאנשי חינוך, בתחום הדידקטי-חינוכי ובתחום הניהולי-ארגוני. תחומים אלו נשענים על תהליכי ושיטות הוראה ולמידה מגוונות. מערך זה מאפשר חשיפה ושימוש במתודולוגיות שונות ומורכבות ודיגיטליות, מחברים בין התיאוריה והפרקטיקה הפדגוגית, מתאפיינים בהרמוניה בין שיטות ההוראה והתכנים הלימודים, ומעלים את הנחיצות להשתייכות לקהילה מקצועית הנשענת על למידת עמיתים, פורומים וקהילות דיגיטליות, מכוונת תוצר.

מערך זה, נועד בעיקר לאפשר למורים למידה רפלקטיבית מעמיקה לתהליכי ההוראה, הלימוד והבצוע בכיתה ובבית-הספר כשהוא מבוסס על חיפוש, קריאה, חקירה, רפלקציה, ביקורתיות מושכלת, היוועצות וכתיבה ובהקשר לסביבת הלימודים של המורה. דהיינו, ביצוע  תהליכי חקר ויישום.

שלח את הפרטים שלך אלינו

נציג שלנו יצור אתך קשר בקרוב

תכנית: תואר שני ניהול וארגון מערכות חינוך

שם הקורס: מינהל בית ספרי ממוחשב

סוג קורס: מעורבב (היברידי) / מתוקשב

מועד הקורס: ימי ראשון, סמסטר א

שם המרצה: ד"ר נאיף עואד

 awnayif@gmail.com

היקף הקורס: של  1 ש"ש (30 שעות)

משך הקורס: סמסטריאלי

תנאי קדם: אין

 

מטרות הקורס

למנהל בית הספר, וגם למורים המובילים, תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב הזהות החינוכית והפדגוגית של בית הספר. בין היתר, הם אחראים על פיתוח דפוסי חשיבה ומנגנונים מגוונים לאיסוף מידע, לניהול מעקב, ללמידת שינויים ולבניית תחזיות שונות במגוון תחומים, ובפרט ביחסי אדם – ידע – טכנולוגיה, שעשויות להשפיע מהותית על אופיו ותפקודו של בית הספר. לצורך זה נדרשים  אנשי החינוך לידע ומיומנויות המאפשרים להם שליטה טובים בניהול תהליכי עבודה משמעותיים בסביבות דיגיטליות המותאמות לעידן המאה 21. קורס זה מיועד להעמיק ולהרחיב את הדיון בסוגיות הרלוונטיות לעשייה חינוכית ממוחשבת ומשמעותית  בבתי הספר, במישור האדמיניסטרטיבי ובמישור הפדגוגי, תוך הדגשת המטרות הבאות:  

  • תפקיד המנהל ותחומי האחריות – הפדגוגיים והאדמיניסטרטיביים  – בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית.
  • פיתוח חשיבה מערכתית ביישום והערכת תפקודן של מערכות מחשוב ומנהל בית ספרי.
  • למידה, התנסות ושימוש בכלים דיגיטליים וסביבות ממוחשבות כאמצעי לקידום אסטרטגיות למידה מתקדמות.
  • היכרות עם טכנולוגיות מתקדמות ומקומן בעשייה החינוכית.

נושאי הקורס

  • העולם הדיגיטלי: מאפיינים, תכונות, דרכי התנהלות, וסודות ההצלחה בו.
  • קידום תהליכי חדשנות, ומחשוב מערכת המנהל הבית- ספרית.
  • פיתוח חשיבה חישובית בתהליכי פתרון בעיות.
  • אחסון, ארגון וניהול נתונים בעידן הדיגיטלי.
  • יישומים ממוחשבים לניהול העבודה ושימושים מתקדמים בתוכנות אופיס.
  • שימוש בכלים של גוגל כגון גוגל דוקס וגוגל פורם לביצוע משימות מנהלתיות וגם לימודיות.
  • מערכות לניהול הלמידה (כולל חשיפה למסדי נתונים) והפוטנציאל שבהן לקידום תהליכי הוראה ולמידה.
  • הכרה ושימוש בכלים דיגיטליים חדשניים לקידום אסטרטגיות למידה.  
  • סגנונות למידה בדגש על למידה מרחוק: ניהול למידה סינכרונית ואסינכרונית.
  • טכנולוגיות מחשוב בבית הספר: לוחות חכמים, כיתות חכמות, וספרים דיגיטליים.
  • היכרות עם טכנולוגיות חדשניות ועתידיות ומקומן בעשייה החינוכית, כגון מציאות וירטואלית, מציאות מדומה, ומציאות רבודה.
  • הרשתות החברתיות והשפעתן על עשייה החינוכית בבית הספר.

דרכי הוראה

- הרצאות תיאורטיות

- התנסות בחדרי מחשבים

- סדנאות ועבודה בקבוצות 

- הוראת עמיתים

חובות הקורס ושקלול הציון

-  השתתפות פעילה והגשת מטלות ותרגילי בית - 60%

- הגשת  מטלה/עבודת חקר סופית עם פרזנטציה- 40%

* הגשת המטלות בקורס תיעשה בזוגות

 

פירוט תכני הקורס והמקורות המתאימים להם

מפגש

תוכן עיקרי

מקורות

1

העולם הדיגיטלי וסודות ההצלחה בו

Buckingham, D. (2013)

2

קידום תהליכי חדשנות, ומחשוב מערכת המנהל הבית- ספרית

Stuart, L. H., Mills, A. M., & Remus, U. (2009)

3

פיתוח חשיבה חישובית בתהליכי פתרון בעיות

Barr, D., Harrison, J., & Conery, L. (2011)

4

אחסון, ארגון, גיבוי, וניהול נתונים בעידן הדיגיטלי – שיטות ותוכנות רלוונטיות

Ridsdale, C. (2015)

          5

יישומים ממוחשבים לניהול העבודה ושימושים מתקדמים בתוכנות אופיס

Bielefeldt, T. (2002)

6

שימוש בכלים של גוגל כגון גוגל דוקס וגוגל פורם לביצוע משימות מנהלתיות וגם לימודיות

Chaiyo, Y., & Nokham, R. (2017)

7

הכרה ושימוש בכלים דיגיטליים חדשניים לקידום אסטרטגיות למידה

Margaryan, A., Littlejohn, A., & Vojt, G. (2011)

8

מערכות לניהול הלמידה והפוטנציאל שבהן לקידום תהליכי הוראה ולמידה

Kasim, N. N. M., & Khalid, F. (2016)

9

סגנונות למידה בדגש על למידה מרחוק: ניהול למידה סינכרונית ואסינכרונית

Simpson, O. (2018)

10

טכנולוגיות מחשוב בבית הספר: לוחות חכמים, כיתות חכמות, וספרים דיגיטליים.

Thomas, M., & Schmid, E. C. (2010)

11-12

היכרות עם טכנולוגיות חדשניות ועתידיות ומקומן בעשייה החינוכית, כגון מציאות וירטואלית, מציאות מדומה, ומציאות רבודה

Bower, M., Howe, C., McCredie, N., Robinson, A., & Grover, D. (2014)

13

הרשתות החברתיות ומקומן בעשייה החינוכית בבית הספר

Davis III, C. H., Deil-Amen, R., Rios-Aguilar, C., & González Canché, M. S. (2015)

 

רשימת מקורות

 Barr, D., Harrison, J., & Conery, L. (2011). Computational thinking: A digital age skill for everyone. Learning & Leading with Technology, 38(6), 20-23.

Bielefeldt, T. (2002). Teacher outcomes: Improved technology skills. Assessing the impact of technology in teaching and learning: A sourcebook for evaluators, 119-137.

Bower, M., Howe, C., McCredie, N., Robinson, A., & Grover, D. (2014). Augmented Reality in education–cases, places and potentials. Educational Media International, 51(1), 1-15.

Buckingham, D. (2013). Beyond technology: Children's learning in the age of digital culture. John Wiley & Sons..

Davis III, C. H., Deil-Amen, R., Rios-Aguilar, C., & González Canché, M. S. (2015). Social media, higher education, and community colleges: A research synthesis and implications for the study of two-year institutions. Community College Journal of Research and Practice, 39(5), 409-422.

Kasim, N. N. M., & Khalid, F. (2016). Choosing the Right Learning Management System (LMS) for the Higher Education Institution Context: A Systematic Review. International Journal of Emerging Technologies in Learning, 11(6).

Margaryan, A., Littlejohn, A., & Vojt, G. (2011). Are digital natives a myth or reality? University students’ use of digital technologies. Computers & education, 56(2), 429-440.

Ridsdale, C., Rothwell, J., Smit, M., Ali-Hassan, H., Bliemel, M., Irvine, D., & Wuetherick, B. (2015). Strategies and best practices for data literacy education: Knowledge synthesis report.

Schrum, L., & Levin, B. B. (2009). Leading 21st-century schools: Harnessing technology for engagement and achievement. Corwin Press.

Shah, M. (2014). Impact of management information systems (MIS) on school administration: What the literature says. Procedia-Social and Behavioral Science, 116(1), 2799-2804.

Simpson, O. (2018). Supporting students in online, open and distance learning. Routledge.

Stuart, L. H., Mills, A. M., & Remus, U. (2009). School leaders, ICT competence and championing innovations. Computers & Education, 53(3), 733-741.

Thomas, M., & Schmid, E. C. (2010). Interactive Whiteboards for Education: Theory, Research, and Practice. Hershey, PA: Information Science Reference.

Wang, Q., Woo, H. L., Quek, C. L., Yang, Y., & Liu, M. (2012). Using the Facebook group as a learning management system: An exploratory study. British journal of educational technology, 43(3), 428-438.

 

תכנית: תואר שני ייעוץ חינוכי

שם הקורס: טיפול רגיש תרבות

סוג קורס: פרונטלי (או היברידי, בהתאם למצב)

מועד הקורס: ימי ראשון, 15:50-14:20, סמסטר א

שם המרצה: ד"ר נסרין חאג יחיא

 dr.nasreen1808@gmail.com

היקף הקורס: של   1 ש"ש (30 שעות)

משך הקורס: סמסטריאלי

תנאי קדם: אין

 

תיאור הקורס

החברה הישראלית מאופיינת כחברה רב תרבותית, כמו כן בחברה הערבית ישנם מספר תת- תרבויות בעלות מאפיינים ייחודיים. היועצים החינוכיים בחברה זו, מתבקשים לא אחת להתערב מקצועית בהקשרים בעלי מערכות תרבותיות ייחודיות אשר נבדלות באתניות, בדת, בדתיות ובמגדר. חוקרים רבים טוענים כי התערבות מקצועית אפקטיבית תתאפשר ככל שהיא רגישה לרקע התרבותי המייחד את מקבלי הסיוע המקצועי. מכאן שבקורס זה, נעסוק בייחודיות החברה הישראלית כרב תרבותית, ונתמקד במאפייני החברה הערבית ומאפייני מגוון האוכלוסיות התרבותיות המרכזיות שבה. דגש יושם על בחינת הסוגיות והדילמות העולות במהלך הטיפול באוכלוסיות אלו ודרכי ההתמודדות של אנשי מקצוע איתן. משתתפי הקורס ייחשפו לעקרונות הטיפול הרגיש תרבות ולטכניקות התערבות וגישות טיפוליות המותאמות לכל אוכלוסייה על פי מאפייניה הייחודים. 

נושאים מרכזיים

רב-תרבותיות, טיפול רגיש תרבות, מאפייני החברה הערבית,  סוגיות ועקרונות הטיפול הרגיש לתרבות הערבית על מגוון הקבוצות שבה, גישות התערבות רגישות תרבות (טיפול זוגי-משפחתי, קבוצתי).

דרכי ההוראה והלמידה: השיעורים יתבססו על הרצאות, דיונים, הצגות מקרה.

דרישות הקורס:

עבודת סוף סמסטר (100%).

ההנחיות לכתיבת העבודה המסכמת:

העבודה הסופית בקורס תיערך בהתאם למודל הטיפול הרגיש לתרבות אשר נלמד בשיעורים והכולל שלושה שלבים:

  • המודעות התרבותית ב.  הידע התרבותי ג.  מיומנויות תרבותיות

החלק הראשון- (האישי עיוני):

  • המודעות התרבותית: הנכם מתבקשים להתבונן בעצמכם, במחשבותיכם, אמונותיכם, התנהגויותיכם ותבחנו לעומק ובכנות באיזה מידה אתם מודעים לעצמכם תרבותית. תציגו בפירוט את העמדות/דעות שלכם תרבותית, האם אתם אוחזים בדעות קדומות ממה עליכם להיפטר ובאלו עמדות תמשיכו לאחוז.
  • הידע התרבותי: מה ידוע על החברה שלך בהתבסס על הספרות המחקרית העיונית העדכנית, איך החברה הערבית מוצגת ומתוארת בספרות. נא לציין ארבעה מאפיינים עיקריים לחברה זו כפי שמופיע בלפחות שלושה מקורות שונים ועדכניים.
  • מיומנויות טיפוליות: קיימת ספרות המתייחסת לכלים ולמיומנויות הטיפוליות הרגישות לתרבות הערבית. ספרות זו מציעה דרכים יישומיות לטפל בחבריה תוך רגישות לייחודיות תרבותם. נא להציג לפחות 4 מודלים טיפוליים רגישים לתרבות הערבית כפי שמופיע בספרות.

החלק השני – היישומי:

נא לראיין איש טיפול מנוסה כמו יועץ חינוכי, פסיכולוג, מטפל באומנות, עובד סוציאלי וכדומה ובאמצעות הריאיון לענות על שלושת המרכיבים הבאים של הטיפול הרגיש לתרבות והם:

(א) המודעות התרבותית: האם הינו מודע לעצמו דעותיו אומנותיו ודעותיו הקדומות? האם יכול לשתף בדוגמאות לגבי האני המאמין שלו המעגן את דעותיו והדעות הקדומות שאחז/ אוחז בהן? האם בתחילת דרכו הפרקטית נתקל בקשיים בגלל דעות/אמונות אלו? או בגלל שלמד שיטות טיפול מערביות והתבקש ליישמן בחברה מסורתית ?איך הוא התמודד עם קשיים אלה.

(ב) הידע התרבותי: מה ידוע לו על החברה הערבית? מה מקור הידע שלו? והאם הוא מתעדכן בידע  המחקרי על חברה זו.

(ג) מודעות תרבותית: לאחר שנים בשדה הטיפולי אנא תציגו לפחות שלושה מודלים או דוגמאות שמציגות פרקטית איך איש הטיפול המרואיין טיפל בצורה רגישה תרבותית בנועציו/ מטופליו.

*העבודה יכולה להיות מוגשת בשפה הערבית או העברית לפי בחירת הסטודנטים.

פירוט המפגשים לפי תוכן

מספר מפגש

נושא מפגש

מס' מקור לקריאה

1

הכרות והצגת הקורס

החברה הערבית מי היא?

אבו עסבה, ח' ( 2010). תמונת מצב מחלקות הרווחה הערביות (סקר צרכים). נצרת: מכון מסר למחקר, תכנון ויעוץ חברתי. נערך עבור פורם מנהלי מחלקות הרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית

2

מאפייני החברה והמשפחה הערבית

אבו-בקר, ח' (2012). המשפחה הפלסטינית בישראל. בתוך ש' משעל, א' קופמן, ח' אבו-בקר וע' סער (עורכים). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 192-205.

3

השונות בחברה הערבית ומאפייני הקבוצות שבה

בן-דוד, ע' ורבין, ק' (1999). הבדלי עדה ומגדר בטיפול: הרעיון שבבסיס הגישה. בתוך קלייר, ר' (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (לקרוא עמ' 11-20). תל-ביב: רמות.

4

התמורות והשינויים בחברה הערבית בשנים האחרונות

חאג'-יחיא, מ' (1994). המשפחה הערבית בישראל: ערכיה התרבותיים וזיקתם לעבודה סוציאלית. חברה ורווחה, י"ד (4-3), 264-249.

חג' יחיא- אבו אחמד, נ' (2006). זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: שינוי ושימור בשלושה דורות ( חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"). אוניברסיטת חיפה.

חג' יחיא,  נ' (2012). תיאוריית המודרניזציה והמשפחה הערבית: המבחן האמפירי. אלנבראס, 7, 1-23.

חג' יחיא, נ' (2006). זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות.  חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה.

5

הגורמים  לשינוי ולשימור בחברה הערבית

חג' יחיא, נ' (2014). שינוי ושימור במשפחה הערבית: בחירת בן-זוג ויחסים זוגיים טרום נישואין. חברה ורווחה, לד (4).

6

מודל הטיפול הרגיש תרבות

בן דוד, ע' ועמית, ד' (1999). האם עלינו ללמד רגישות תרבותית? הניסיון הישראלי. חברה ורווחה, יט (2), 244-235.

7

מודל הטיפול הרגיש תרבות מה הוא ?

שמר, א' (2009). מריבוי תרבויות לרב תרבותיות: אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם. עט השדה, (3), 4-10 . ירושלים: אשלים.

8

המודעות הרגישת  תרבות

מסבאח, ט' (2008). סוגיות נבחרות בהתערבות פסיכולוגית חינוכית בחברה הערבית. בתוך: ג' וייל (עורך), פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב-תרבותית (עמ' 126-109). ירושלים: משרד החינוך.

9

מיומנות הטיפול הרגיש תרבות

ג'ראיסי, ע' (2013). טיפול פסיכוסוציאלי בחברה הערבית. בתוך: מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים) עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 526-506). הוצאת הקיבוץ המאוחד.

10

טיפול רגיש תרבות בפגיעות מיניות

אבו בקר, ח' (2007). איתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה : מבוא בין תרבותי לחברה הערבית. ירושלים:  אשלים.

בן-דוד, ע' (1999). טיפול רגיש תרבות. בתוך קלייר, ר. (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (עמ' 280-273). תל-אביב: רמות

11

טיפול רגיש תרבות בחובת הדיווח

גולדשטיין, ש' וליאור, ר' (2007). היבטים רב-תרבותיים בחובת הדיווח ובאיתורם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה. בתוך: ד' הורוביץ, י' בן יהודה ומ' חובב (עורכים), התעללות והזנחה של ילדים בישראל (1007-995). ירושלים: אש"לים.

12

טיפול רגיש תרבות למשפחות מסורתיות

אלקרינאוי, ע' (1999). טיפול נפשי רגיש-תרבות בחברה הערבית, בתוך: ק' רבין (עורכת) להיות שונה בישראל: מוצא עדתי ומין בטיפול בישראל (עמ' 81-65). תל אביב: רמות.

אלקרינאוי, ע' (2002). עבודה סוציאלית עם פונים ערבים במערכות בריאות הנפש. חברה ורווחה, כ"ב (1), 75-97.

12

מודלים לטיפול רגיש תרבות

זועבי, ח' (2015). התערבות רגישת תרבות: המודל התוך-תרבותיהמקרה של החברה הערבית. אפשר, 26-25, 7-5.

13

המשך מודלים רגישים לתרבות סיכום הקורס

 

 

ביבליוגרפיה

  • אבו בקר, ח' (2007). איתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה : מבוא בין תרבותי לחברה הערבית. ירושלים:  אשלים.
  • אבו עסבה, ח' ( 2010). תמונת מצב מחלקות הרווחה הערביות (סקר צרכים). נצרת: מכון מסר למחקר, תכנון ויעוץ חברתי. נערך עבור פורם מנהלי מחלקות הרווחה בקרב האוכלוסייה הערבית
  • אבו-בקר, ח' (2012). המשפחה הפלסטינית בישראל. בתוך ש' משעל, א' קופמן, ח' אבו-בקר וע' סער (עורכים). החברה הערבית בישראל. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 192-205.
  • אלקרינאוי, ע' (1999). טיפול נפשי רגיש-תרבות בחברה הערבית, בתוך: ק' רבין (עורכת) להיות שונה בישראל: מוצא עדתי ומין בטיפול בישראל (עמ' 81-65). תל אביב: רמות.
  • אלקרינאוי, ע' (2002). עבודה סוציאלית עם פונים ערבים במערכות בריאות הנפש. חברה ורווחה, כ"ב (1), 75-97.
  • אתגר, ט' (2009). רגישות רב תרבותיות- כלי הכרחי בטיפול בקטינים שתקפו מינית. עט השדה, (3), 30-35. ירושלים: אשלים.
  • בוכבינדר, א' ואסעד, ס' (2000). דילמות אתיות של עובדים סוציאליים המטפלים באלימות נגד נשים בחברה הערבית. חברה ורווחה, ב (1), 82-67.
  • בן דוד, ע' ועמית, ד' (1999). האם עלינו ללמד רגישות תרבותית? הניסיון הישראלי. חברה ורווחה, יט (2), 244-235.
  • בן-דוד, ע' (1999). טיפול רגיש תרבות. בתוך קלייר, ר. (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (עמ' 280-273). תל-אביב: רמות
  • בן-דוד, ע' ורבין, ק' (1999). הבדלי עדה ומגדר בטיפול: הרעיון שבבסיס הגישה. בתוך קלייר, ר' (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (לקרוא עמ' 11-20). תל-ביב: רמות.
  • גולדשטיין, ש' וליאור, ר' (2007). היבטים רב-תרבותיים בחובת הדיווח ובאיתורם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה. בתוך: ד' הורוביץ, י' בן יהודה ומ' חובב (עורכים), התעללות והזנחה של ילדים בישראל (1007-995). ירושלים: אש"לים.
  • ג'ראיסי, ע' (2013). טיפול פסיכוסוציאלי בחברה הערבית. בתוך: מ' חובב, א' לונטל וי' קטן (עורכים) עבודה סוציאלית בישראל (עמ' 526-506). הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • גרבלי, ש' (2009). תהליכי איחוי בראייה רב תרבותית בשירות המבחן לנוער במחוזות הדרום וירושלים. עט השדה, (3), 24-29 . ירושלים: אשלים.
  • דיאב, ס' וסנדלר-לף, א' (2011). בריאות הנפש ונפגעי נפש בחברה הערבית בישראל: תמונת מצב על אזור המשולש. ירושלים: מאיירס--ג'וינט.
  • זועבי, ח' (2015). התערבות רגישת תרבות: המודל התוך-תרבותיהמקרה של החברה הערבית. אפשר, 26-25, 7-5.
  • חאג'-יחיא, מ. (1994). המשפחה הערבית בישראל: ערכיה התרבותיים וזיקתם לעבודה סוציאלית. חברה ורווחה, י"ד (4-3), 264-249.
  • חג' יחיא- אבו אחמד, נ' (2006). זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: שינוי ושימור בשלושה דורות ( חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"). אוניברסיטת חיפה.
  • חג' יחיא,  נ' (2012). תיאוריית המודרניזציה והמשפחה הערבית: המבחן האמפירי. אלנבראס, 7, 1-23.
  • חג' יחיא, נ' (2006). זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל: תהליכי שינוי ושימור בשלושה דורות.  חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה.
  • חג' יחיא, נ' (2014). שינוי ושימור במשפחה הערבית: בחירת בן-זוג ויחסים זוגיים טרום נישואין. חברה ורווחה, לד (4).
  • יהושע, א' (2001). רב תרבותיות בישראל. מפנה, ינואר, 19-24.
  • יפה, א' (1999). קבוצות מיעוט אתניות בישראל: אתגרים לתורת העבודה סוציאלית, לערכיה ויישומה. בתוך קלייר, ר' (עורכת), להיות שונה בישראל: מוצא עדתי, מגדר וטיפול  (לקרוא רק עמ' 39-34). תל-אביב: רמות
  • לשם, א' (2003). ישראל כמדינה רב תרבותית בפתח המאה העשרים ואחת. בתוך א' לשם וד' רואר-סטריאר (עורכים). שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש (עמ' 98-13). האוניברסיטה העברית בירושלים: מאגנס.
  • מסבאח, ט' (2008). סוגיות נבחרות בהתערבות פסיכולוגית חינוכית בחברה הערבית. בתוך: ג' וייל (עורך), פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב-תרבותית (עמ' 126-109). ירושלים: משרד החינוך.
  • עזאיזה, פ' אבו-בקר, ח' הרץ-לזרוביץ,ר וגאנם, א' (2009). נשים ערביות בישראל: תמונת מצב ומבט לעתיד. תל-אביב: רמות.
  • פיקאר, א' (2001). רב תרבותיות- הדרך לכור היתוך חדש. מפנה, יולי, 11-17.
  • קדמוני, א' (2000). עבודה עם המגזר הערבי. בתוך: ק' רבין, ע' שפירא-ברמן וא' קדמוני (עורכים), טיפול משפחתי וזוגי לאוכלוסייה במצוקה מעדות שונות (עמ' 74-61). תל-אביב: הוצאת רמות.
  • קסן, ל' (2002). עבודה קבוצתית בחברה רב תרבותית. תל-אביב: צ'ריקובר.
  • קעדאן, ס' (2012). הזהות הלאומית והזהות הלאומית והזהות המקצועית בקרב עובדים סוציאליים פלסטינים בישראל(חיבור לשם קבלת תואר מוסמך). האוניברסיטה העברית.
  • רובינשטיין, א' (2006). שקיעתה אך לא מותה, של הרב-תרבותיות. הפרקליט מט, 47-57 ו' 76-91. תל-אביב: לשכת עורכי הדין.
  • שבתאי, מ' (1994). עבודה סוציאלית בחברה רב-תרבותית: מודל להכשרת סטודנטים. חברה ורווחה, יט (1), 121-132.
  • שלהוב-קיבורקיאן, נ' (2003). לחסום את הנידוי: התערבות רגישת הקשר לטיפול באלימות נגד נשים. בתוך א' לשם וד' רואר-סטריאר (עורכים). שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש (עמ' 274-255). האוניברסיטה העברית בירושלים: מאגנס.
  • שלו, ר' דרגן, ק' ועבדאללה, פ' (2015). סוגיות בטיפול בילדים שאיבדו בן משפחה כתוצאה מרצח במגזר הערבי בישראל. אפשר, 26-25, 51-54.
  • שמר, א' (2009). מריבוי תרבויות לרב תרבותיות: אתגרים מקצועיים בעבודה רגישת תרבות עם ילדים והוריהם. עט השדה, (3), 4-10 . ירושלים: אשלים.
  • שפירא-ברמן, ע' רבין, ק' ונטר, ח' (2000). דוגמה לעבודה בינ תרבותית: עבודה קבוצתית עם גרושות ערביות ויהודיות. מתוך רבין, ק. שפירא-ברמן, ע. וקדמוני, א. (עורכים), טיפול משפחתי וזוגי לאוכלוסייה במצוקה מעדות שונות (עמ, 86-75). תל-אביב: רמות.

 

  • Abu-Baker, K. (2013). Arab parents' reactions to child sexual abuse: a review of clinical records. Journal of Child Sexual Abuse, 22(1), 52-71.
  • Al-Krenawi, A., Graham, J., Al-Gharaibeh, F.(2011). The impact of intellectual disability, caregiver burden, family functioning, marital quality, and sense of coherence. Disability & Society, 26 (2), 139-150.
  • Haj Yahia, N., & Lavee, Y.  (2017). Division of Labor and Decision Making
  • Haj-Yahia, M., Sousa, C.,  Alnabilsy, R., Elias, H.(2015). The influence of Palestinian      physicians’ patriarchal ideology and exposure to family violence on their beliefs about wife beating. Journal of Family Violence, 30(3), 263-276.
  • Khalaila Sharkia, R., & Litwin, H.(2011). Modernisation and filial piety among traditional family caregivers: a study of Arab-Israelis in cultural transition. Ageing and Society, 32, (5), 769-789.
  • Na'amnih, W., Romano-Zelekha, O., Kabaha, A., Rubin, LP., Bilenko, N., Jaber, L.,  Honovich, M., Shohat, T. (2015). Continuous decrease of consanguineous marriages among Arabs in Israel. American Journal of Human Biology, 27(1), 94-98.
  • Sharkia, R., Mahajnah, M., Athamny, E., Khatib, M., Sheikh-Muhammad, A., Zalan, A. (2015). Changes in marriage patterns among the Arab community in Israel over a 60-year period. Journal of Biosocial Science, 48(2), 283-7.

חיפוש

image
image
image
image