קורסי אפסון

קורסי אפסון

ההתפתחות המקצועית של עובדי ההוראה, במסגרת תכניות תואר שני במכללת סכנין, מכוונת על ידי מודעות לשינויים ולאתגרים המתרחשים ומבקשת להבטיח להם התמודדות מלומדת. התפתחות זו בעיקר, נשענת על ההכרה בידע ובניסיון של המורים ומציעה לפיתוחם לרמה של מומחיות במגוון רחב של סביבות למידה. מורים יכולים להוביל את עצמם להתפתח אישית ומקצועית בתחומי העניין שלהם לתארים מתקדמים בהמשך, ובאפשרותם לתרום להתפתחותם המקצועית של שותפים ועמיתים סביבם. לאור זאת, מערך הפיתוח המקצועי בתכניות תואר שני, ממוקד בתחומי תשתית חיוניים לאנשי חינוך, בתחום הדידקטי-חינוכי ובתחום הניהולי-ארגוני. תחומים אלו נשענים על תהליכי ושיטות הוראה ולמידה מגוונות. מערך זה מאפשר חשיפה ושימוש במתודולוגיות שונות ומורכבות ודיגיטליות, מחברים בין התיאוריה והפרקטיקה הפדגוגית, מתאפיינים בהרמוניה בין שיטות ההוראה והתכנים הלימודים, ומעלים את הנחיצות להשתייכות לקהילה מקצועית הנשענת על למידת עמיתים, פורומים וקהילות דיגיטליות, מכוונת תוצר.

מערך זה, נועד בעיקר לאפשר למורים למידה רפלקטיבית מעמיקה לתהליכי ההוראה, הלימוד והבצוע בכיתה ובבית-הספר כשהוא מבוסס על חיפוש, קריאה, חקירה, רפלקציה, ביקורתיות מושכלת, היוועצות וכתיבה ובהקשר לסביבת הלימודים של המורה. דהיינו, ביצוע  תהליכי חקר ויישום.

שלח את הפרטים שלך אלינו

נציג שלנו יצור אתך קשר בקרוב

שם הקורס: מינהל בית ספרי ממוחשב/ Computerized School Administration

תשפ"א 2020-21

שם המרצה: ד"ר נאיף עואד- Dr. Nayif Awwad

משך הקורס: סמסטריאלי- סמסטר א- Semesterm

היקף הקורס בש"ש: 1ש"ש 1 credit point

דרישות קדם: אין

סוג הקורס: שו"ת / היברידי

מקום הקורס: היחידה ללימודים מתקדמים

שעות קבלה: יום ראשון 13:30- 14:15 במשרד ליחידת לימודים מתקדמים

awnayif@gmail.com

 

מטרות הקורס

למנהל בית הספר, וגם למורים המובילים, תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב הזהות החינוכית והפדגוגית של בית הספר. בין היתר, הם אחראים על פיתוח דפוסי חשיבה ומנגנונים מגוונים לאיסוף מידע, לניהול מעקב, ללמידת שינויים ולבניית תחזיות שונות במגוון תחומים, ובפרט ביחסי אדם – ידע – טכנולוגיה, שעשויות להשפיע מהותית על אופיו ותפקודו של בית הספר. לצורך זה נדרשים אנשי החינוך לידע ומיומנויות המאפשרים להם שליטה טובים בניהול תהליכי עבודה משמעותיים בסביבות דיגיטליות המותאמות לעידן המאה 21.

קורס זה מיועד להעמיק ולהרחיב את הדיון בסוגיות הרלוונטיות לעשייה חינוכית ממוחשבת ומשמעותית בבתי הספר, במישור האדמיניסטרטיבי ובמישור הפדגוגי, תוך הדגשת המטרות הבאות:

  • תפקיד המנהל ותחומי האחריות – הפדגוגיים והאדמיניסטרטיביים – בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית.
  • פיתוח חשיבה מערכתית ביישום והערכת תפקודן של מערכות מחשוב ומנהל בית ספרי.
  • למידה, התנסות ושימוש בכלים דיגיטליים וסביבות ממוחשבות כאמצעי לקידום אסטרטגיות למידה מתקדמות.
  • היכרות עם טכנולוגיות מתקדמות ומקומן בעשייה החינוכית.

נושאי הקורס

  • העולם הדיגיטלי: מאפיינים, תכונות, דרכי התנהלות, וסודות ההצלחה בו.
  • קידום תהליכי חדשנות, ומחשוב מערכת המנהל הבית- ספרית.
  • פיתוח חשיבה חישובית בתהליכי פתרון בעיות.
  • אחסון, ארגון וניהול נתונים בעידן הדיגיטלי.
  • יישומים ממוחשבים לניהול העבודה ושימושים מתקדמים בתוכנות אופיס.
  • שימוש בכלים של גוגל כגון גוגל דוקס וגוגל פורם לביצוע משימות מנהלתיות וגם לימודיות.
  • מערכות לניהול הלמידה (כולל חשיפה למסדי נתונים) והפוטנציאל שבהן לקידום תהליכי הוראה ולמידה.
  • הכרה ושימוש בכלים דיגיטליים חדשניים לקידום אסטרטגיות למידה.
  • סגנונות למידה בדגש על למידה מרחוק: ניהול למידה סינכרונית ואסינכרונית.
  • טכנולוגיות מחשוב בבית הספר: לוחות חכמים, כיתות חכמות, וספרים דיגיטליים.
  • היכרות עם טכנולוגיות חדשניות ועתידיות ומקומן בעשייה החינוכית, כגון מציאות וירטואלית, מציאות מדומה, ומציאות רבודה.
  • הרשתות החברתיות והשפעתן על עשייה החינוכית בבית הספר.

תוצאות למידה

בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

  1. שימוש בכלים דיגיטליים לצורך ארגון וניהול נתונים, ביצוע משימות ניהוליות, אסטרטגיות למידה, לוחות חכמים, כיתה חכמה
  2. רשתות חברתיות בשירות ההוראה והלמידה

חובות הסטודנט

  • נוכחות פעילה (לפחות עד 80% מהמפגשים), השתתפות פעילה במודל של הקורס
  • קריאת ספרות רלבנטית
  • השתתפות פעילה והגשת מטלות ותרגילי בית - 60%

  • הגשת מטלה/עבודת חקר סופית עם פרזנטציה- 40%

    * הגשת המטלות בקורס תיעשה בזוגות

דרכי ההערכה

 

- הרצאות תיאורטיות

- התנסות בסביבה מחשובית

- סדנאות ועבודה בקבוצות

- הוראת עמיתים

 

ציון עובר בקורס 70.

פירוט מהלך הלימודים

שעור מס'

נושא המפגש

משימת קריאה לקראת המפגש

1 העולם הדיגיטלי וסודות ההצלחה בו Buckingham, D. (2013)

2

קידום תהליכי חדשנות, ומחשוב מערכת המנהל הבית- ספרית

Stuart, L. H., Mills, A. M., & Remus, U. (2009)

3

פיתוח חשיבה חישובית בתהליכי פתרון בעיות

Barr, D., Harrison, J., & Conery, L. (2011)

4

אחסון, ארגון, גיבוי, וניהול נתונים בעידן הדיגיטלי – שיטות ותוכנות רלוונטיות

Ridsdale, C. (2015)
 

5

יישומים ממוחשבים לניהול העבודה ושימושים מתקדמים בתוכנות אופיס

Bielefeldt, T. (2002)

6

שימוש בכלים של גוגל כגון גוגל דוקס וגוגל פורם לביצוע משימות מנהלתיות וגם לימודיות

Chaiyo, Y., & Nokham, R. (2017)

7

הכרה ושימוש בכלים דיגיטליים חדשניים לקידום אסטרטגיות למידה

Margaryan, A., Littlejohn, A., & Vojt, G. (2011)

8

 

מערכות לניהול הלמידה והפוטנציאל שבהן לקידום תהליכי הוראה ולמידה

Kasim, N. N. M., & Khalid, F. (2016)

9

סגנונות למידה בדגש על למידה מרחוק: ניהול למידה סינכרונית ואסינכרונית

 

Simpson, O. (2018)

10 טכנולוגיות מחשוב בבית הספר: לוחות חכמים, כיתות חכמות, וספרים דיגיטליים Thomas, M., & Schmid, E. C. (2010)
11-12 היכרות עם טכנולוגיות חדשניות ועתידיות ומקומן בעשייה החינוכית, כגון מציאות וירטואלית, מציאות מדומה, ומציאות רבודה Bower, M., Howe, C., McCredie, N., Robinson, A., & Grover, D. (2014)
13 הרשתות החברתיות ומקומן בעשייה החינוכית בבית הספר Davis III, C. H., Deil-Amen, R., Rios-Aguilar, C., & González Canché, M. S. (2015)

 

רשימת קריאה

 

 

Barr, D., Harrison, J., & Conery, L. (2011). Computational thinking: A digital age skill for everyone. Learning & Leading with Technology, 38(6), 20-23.

Bielefeldt, T. (2002). Teacher outcomes: Improved technology skills. Assessing the impact of technology in teaching and learning: A sourcebook for evaluators, 119-137

Bower, M., Howe, C., McCredie, N., Robinson, A., & Grover, D. (2014). Augmented Reality in education–cases, places and potentials. Educational Media International, 51(1), 1-15.

Buckingham, D. (2013). Beyond technology: Children's learning in the age of digital culture. John Wiley & Sons

Davis III, C. H., Deil-Amen, R., Rios-Aguilar, C., & González Canché, M. S. (2015). Social media, higher education, and community colleges: A research synthesis and implications for the study of two-year institutions. Community College Journal of Research and Practice, 39(5), 409-422

Kasim, N. N. M., & Khalid, F. (2016). Choosing the Right Learning Management System (LMS) for the Higher Education Institution Context: A Systematic Review International Journal of Emerging Technologies in Learning, 11(6)

Margaryan, A., Littlejohn, A., & Vojt, G. (2011). Are digital natives a myth or reality? University students’ use of digital technologies. Computers & education, 56(2), 429-440.

Ridsdale, C., Rothwell, J., Smit, M., Ali-Hassan, H., Bliemel, M., Irvine, D., & Wuetherick, B. (2015). Strategies and best practices for data literacy education: Knowledge synthesis report

Schrum, L., & Levin, B. B. (2009). Leading 21st-century schools: Harnessing technology for engagement and achievement. Corwin Press

Shah, M. (2014). Impact of management information systems (MIS) on school administration: What the literature says. Procedia-Social and Behavioral Science, 116(1), 2799-2804

Simpson, O. (2018). Supporting students in online, open and distance learning. Routledge

Stuart, L. H., Mills, A. M., & Remus, U. (2009). School leaders, ICT competence and championing innovations. Computers & Education, 53(3)

733-741.

Thomas, M., & Schmid, E. C. (2010). Interactive Whiteboards for Education: Theory, Research, and Practice. Hershey, PA: Information Science Reference

Wang, Q., Woo, H. L., Quek, C. L., Yang, Y., & Liu, M. (2012). Using the Facebook group as a learning management system: An exploratory study. British journal of educational technology, 43(3), 428-438.

 

שם הקורס: בית הספר והקהילה
The School and the Community

קורס מתוקשב مساق محوسب

שם המרצה: פרופ' קוסאי חאג' יחיא
Prof. Kussai Haj-Yehia

תשפ"א 2020-2021

kosaicag@hotmail.com

 

סוג הקורס: שיעור חובה מתוקשב

היקף הקורס: 1 ש"ש- 1 credit point

משך הקורס: סימסטריאלי- סמסטר ב- Semester

 

מטרות הקורס

לבחון את קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בכמה תחומים:

  1. הגדרת הקהילה בהקשר הבית-ספרי בחברה הערבית בישראל
  2. בית הספר כמשאב חברתי של הקהילה הערבית בישראל
  3. הקהילה כמרחב למידה של התלמידים
  4. קשרי הגומלין ודפוסי התקשורת בין הורים ומורים
  5. קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בחברה רב תרבותית
  6. חשיפת הסטודנטים לחוויית הלמידה אקדמית מתוקשבת

 

תיאור הקורס ונושאיו

מטרת הקורס המתוקשב להפגיש את הלומדים עם גישות חדשות שעוסקות בקשרי ויחסי הגומלין בין בית הספר והקהילה, ובמיוחד בחברה הערבית בישראל. במהלך יחידות הקורס המתוקשבות הסטודנטים ייחשפו לאפיונים של הקהילה הערבית, הסוגיות והבעיות בקהליה והשפעתם על המערכת הבית ספרית וקשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה. תשומת הלב תינתן לנושאי שיתוף הפעולה בין בית הספר והקהילה ויחסי בית ספר הורים בחברה הערבית בישראל.

נושא

מספר יחידות התקשוב של הקורס

הגדרת מושגי יסוד

1

אפיונים של הקהילה

2

קהילה ומערכת חינוך ערבית בית ספר וקהילה

3

מעורבות הורים ומשפחה בבית הספר

4

דרכי ההוראה והלמידה

הקורס מחולק לארבע יחידות מתוקשבות לפי תאריכים קבועים מראש. אתר הקורס ב moodle יתעדכן אחרי סיום כל יחידה מתוקשבת בהוראות קריאה, הכוונה ומטלות. יש לעקוב אחרי האתר ולעבוד לפי הוראות הקריאה והמטלות לפי כל יחידת תקשוב.

תוצאות למידה

עם סיום הקורס, הסטודנט יוכל:

  1. להכיר באופן רחב את מושגי היסוד של הקשר בית ספר- קהילה.
  2. למצוא נקודות מבט נוספות להסבר הקשר בית ספר- קהילה בחברה הערבית .
  3. לגלות אמפתיה ורגישות כלפי מעורבות הורים בבתי הספר.
  4. לחקור את הגישה האישית של הסטודנט כלפי הקשר עם הקהילה.

 

חובות הסטודנט

  1. קריאת ספרות החובה הרלבנטית שתקבע בכל יחידת תקשוב ע"פ התקדמות הקורס.
  2. הגשת 3 מטלות ביניים ועבודה סופית.
  3. השתתפות בפורום הקורס במודל

שקלול הציון

  1. השתתפות במודל ובפורום של הקורס המתוקשב 10%
  2. מטלה 1- 10%
  3. מטלה 2- 15%
  4. מטלה 3- 15%
  5. עבודה מסכמת- 50% (מועד אחרון להגשת העבודה למזכירות היחידה ללימודים מתקדמים:01.08.2020)

פירוט תכני יחידות הקורס המתוקשבות והמקורות המתאימים להם

מס' היחידה המתוקשבת

נושאי היחידה המתוקשבת

מקורות קריאה

1- מתאריך 10.3 ועד תאריך 3.25

מושגי יסוד: חינוך, קהילה, קשרים בין חינוך וקהילה

שדמי-וורטמן, ש' (2006). חינוך בונה קהילה, עמ' 9-22

אפיונים של הקהילה: היבטים סוציולוגים, אנתרופולוגים, דמוגרפים, גיאוגרפיים

 

הבסי, ה. ושחורי, נ. (1996). התפתחות הקהילה בישראל: היבטים חברתיים, דמוגרפיים וגיאוגרפיים, עמ' 13-22.

פרס, י. ופסטרנק, ר. (1993). קהילתיות בחינוך, עמ' 14-31

2- מתאריך 3.25 ועד תאריך 5.6

הקהילה הערבית בישראל

יוסף ג'בארין,, י' ואג'באריה, א' (2010). חינוך בהמתנה: מדיניות הממשלה ויוזמות אזרחיות לקידום החינוך הערבי בישראל (כל המסמך)

 

מערכת החינוך כקהילה

ويثرو، فرانك (2008)، ص127

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

בעיות וסוגיות חברתיות בסביבת בית הספר והשפעתם על הצלחת בית הספר בעמידה ביעדיו

Crozier, M., Rokutani, L., Russett, J. L., Godwin, E., & Banks, G. E. (2010).pp. 108-2017

יצירת שותפויות בין בית הספר והקהילה בהקשר ליחסי הורים-בית הספר

גולדנברג, ג'. (2003), עמ' 96-113

דפוסי מעורבות הורים בבתי הספר

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

פלד, ד' וחנא, ו' (2012), עמ'76-106

3- מתאריך 5.6 ועד לתאריך 6.10

חינוך למעורבות חברתית-קהילתית בבית הספר הערבי

-حاج يحيى وأبو عيطة (2007)، ص 167-180، مقال مرفق بالمودل

-الطراونة، اخليف يوسف (2004). ص 195-211

-فهمي، محمد سيد(2013)، ص26-35

קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בחברה הערבית

 

-عوض، حنفي (1998)، ص 163-173.

-رشوان، حسين عبد الحميد (2005)، ص 180-188

מחלקות החינוך בראשיות הערביות ועיצוב פניה של מערכת החינוך הערבית בישראל

- אבו-עסבה, ח' ועראר, ח' (2010), עמ' 221-291

בית הספר והמשפחה הערבית

- ربيع، حمد الله (2007)، ص212-235

- Arar, K., Abu-Asbah, K., & Abu-Nasra, A. (2014)، pp. 23-152.

רינאוי, ח. (1996) (כל המסמך)

4- עבודה מסכמת מתאריך 10. ועד הגשתה העבודה הסופית בתאריך 1.8.2021

 

 

 

ביבליוגרפיה

חובה

الطراونة، اخليف يوسف (2004). اساسيات في التربية. عمان: دار الشروق.

حاج يحيى، قصي وأبو عيطة، مازن (2007). دراسات وبحوث في المجتمع العربي الفلسطيني في إسرائيل. كفر قرع: دار الهدى، ص 167-180.

ربيع، حمد الله (2007). الاسرة وقضايا المجتمع العربي في اسرائيل. كلية أحفا: دار الطباعة والنشر.

رشوان، حسين عبد الحميد (2005). التربية والمجتمع: دراسة في علم اجتماع التربية. الاسكندرية: مؤسسة شباب الجامعة.

عوض، حنفي (1998). التربية وبناء المجتمع. القاهرة: دراسات في ميادين علم الاجتماع.

فهمي، محمد سيد (2013). المدرسة المعاصرة والمجتمع. الاسكندرية: دار الوفاء.

ويثرو، فرانك (2008). اعداد المدارس ونظم التعليم للقرن الحادي والعشرين. القاهرة: الدار المصرية اللبنانية.

אבו-עסבה, ח' ועראר, ח' (2010). מערכת החינוך בשלטון המקומי ביישובים הערביים בראי המופקדים עליה. בתוך ע' חיידר (עורך), השלטון המקומי הערבי בישראל: התנהלות עצמית.(עמ' 291- 221). ירושלים: מכון ון ליר.

גולדנברג, ג'. (2003). תרומת התערבות לשיפור מיומנויות מורים במפגשיהם עם ההורים. דפים, 36, ע"מ 113-96.

גולדשטיין, י. (1995). ציפיות הורים ומורים מבית הספר. עיון ומחקר בהכשרת מורים, 3, ע"מ 35- 51.

דביר, נ. (2007). למידה תוך שרות בקהילה (Service Learning): מהלכה למעשה בתיכון הניסויי ויצ"ו הדרים. החינוך וסביבו. 29 29-38.

הבסי, ה. ושחורי, נ. (1996). התפתחות הקהילה בישראל: היבטים חברתיים, דמוגרפיים וגיאוגרפיים. ירושלים: ג'וינט-ישראל.

הרפז, י. (2004). מדברים קהילתית. תל-אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.

ג'בארין, י' ואג'באריה, א' (2010). חינוך בהמתנה: מדיניות הממשלה ויוזמות אזרחיות לקידום החינוך הערבי בישראל. נצרת: ד יראסאת, מרכז ערבי למשפט ומדיניות.

 

נוי, ב' (2014). של מי הילד הזה? על יחסי הורים עם בתי הספר של ילדיהם. תל-אביב: מכון מופ"ת.

עראר, ח' (2013). השיח המגדרי בבית הספר התיכון הערבי בישראל: חקר מקרה בית ספר 'אבן ח'ולדון'. בתוך ב' אלפרט וש' שלסקי (עורכים), הכיתה ובית הספר במבט מקרוב: מחקרים אתנוגרפיים על חינוך (עמ' 335- 366). תל-אביב: הוצאת מכון מופ".

פלד, ד' וחנא, ו' (2012). הקשר בין אקלים אתי לבין עמדות המורים כלפי מעורבות, ומעורבות פעילה של ההורים בבתי הספר בחברה הערבית. אלנבראס, 7, עמ' 76-106.

פרידמן, י. (1990). בית הספר הקהילתי: תיאוריה ומעשה. ירושלים: מאגנס ומכון סאלד.

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

פרידמן, י. ופישר, י. (2003). ההורים ובית הספר: עמדות ורמת מעורבות. ירושלים: מכון סאלד. ע"מ 21-7.

פרס, י. ופסטרנק, ר. (1993). קהילתיות בחינוך. תל אביב: אחאב - בית הוצאה לאור.

שדמי-וורטמן, ש' (2006). חינוך בונה קהילה. ירושלים: מכון מנדל, עמ' 9-22.

שטיין, מ' והרפז, י' (עורכים) (1995). בית הספר הקהילתי. רב שיח משתף. ירושלים: החברה למתנס"ים, מרכזים קהילתיים בישראל.

רינאוי, ח. (1996). בית הספר, הקהילה והרשות המקומית בקרב המיעוט הפלסטיני בישראל: מדוע החינוך אינו מהווה צינור מוביליות כלל בני ובנות קבוצות המיעוט. תל אביב: מרכז אדוה.

Arar, K., Abu-Asbah, K., & Abu-Nasra, AArab parents' involvement in school reform in Israel

nternational Journal of Educational reform 23(2), 133-152,

Crozier, M., Rokutani, L., Russett, J. L., Godwin, E., & Banks, G. E. (2010). A Multisite Program Evaluation of Families and Schools Together (FAST): Continued Evidence of a Successful Multifamily Community-Based Prevention Program. School Community Journal, 20(1), 187–207.

Epstein, J.L. (1996). Advances in Family, Community and School partnerships. Community Education Journal 23 (3). Pp. 10-15.

Fisher, Y., Magen-Nagar, N. & Abu-Nasra, M. (2014). Sectorial perceptions of parental involvement: Similarities and dissimilarities. Advances in Social Sciences Research Journal, 1 (17), 66-65.

Goldkind, L., & Farmer, L. G. (2013). The Enduring Influence of School Size and School Climate on Parents’ Engagement in the School Community. School Community Journal, 23, 223–244.

Editedby Steven, J., & Madden, C.Semke, C. A., & Sheridan, S. M. (2012). Family–school connections in rural educational settings : A systematic review of the empirical literature. School Community Journal, 22, 21–47

 

מומלצים

פרידמן, י. ופישר, י. (2002). הזדהות וערות: יסודות במעורבות ההורים בעבודת בית הספר. עיונים במינהל וארגון החינוך, 26, ע"מ 34-7.

רוזנבלט, ז' ופלד, ד' (2003). אקלים אתי ומעורבות הורים בבית הספר. עיונים במינהל וארגון החינוך, 2, ע"מ 204-177.

 

Etzioni, A. (2000). Creating Good Communities and Good Societies. Contemporary Sociology, 29 (1), pp. 188-195.

 

Nelson, L. P., McMahan, S. K., & Torres, T. (2012). The Impact of a Junior High School Community Intervention Project: Moving Beyond the Testing Juggernaut and Into a Community of Creative Learners. School Community Journal, 22(1), 125–144.

חיפוש

image
image
image
image