אופק חדש ועוז לתמורה

התפתחות מקצועית של סגלי הוראה

 

תהליך ההתפתחות המקצועית, של עובדי ההוראה נחשב כתהליך למידה ויצירה. שותפי דרך בתהליך זה הם משרד החינוך, מרכזי פסג"ה, מחוז צפון, ראמ"ה. קהל היעד ממערכת החינוך: מפקחים, מנהלים, סגני מנהלים, צוותים מובילים, רכזים למיניהם, מחנכים, ומורים דיסציפלינאריים. 

תהליך זה עבר שינויים רבים בשנים האחרונות, הן תוצאה להערכה המתמדת לתהליך הלמידה ותוצריו והן תוצאה של התווית מדיניות שיטתית ומושכלת מצד משרד החינוך, התואמת את המציאות הדינאמית והמשתנה, במגוון תחומים לשיפור הלמידה, ההוראה וההערכה, בתפיסה קלינית אקולוגית, בקורסים של הפיתוח המקצועי; כגון תחום ההכלה והשילוב, למידה משמעותית (תפקודי לומד ומלמד), יצירת קהילות למידה, הערכה חלופית, הערכה לשם למידה, חשיבה מסדר גבוה, הוראה דיפרנציאלית והוראה פרסונלית. מורים נחשפים לשינויים מהירים בידע, בסביבת הלימוד, בערכי החברה, בערכי התלמידים ומתבקשים להתמודד באופן ראוי עם האתגר המוצב בפניהם. תהליך ההתפתחות המקצועי יהיה מכוון להעניק למשתלמים תחושת צמיחה, ערך ומסוגלות, הצלחה ומימוש אישי, חווית גילוי ומענה לסקרנותם ולמקצועיותם, ולפתחם כאנשים פעילים המשתלבים בעידן המדיניות החדשה ובעידן הפדגוגיה החדשה של המאה 21.

ההתפתחות המקצועית של עובדי ההוראה מכוונת על ידי מודעות לשינויים ולאתגרים המתרחשים ובאה להבטיח להם התמודדות מלומדת. התפתחות זו בעיקר, נשענת על ההכרה בידע ובנסיון של המורים ומציעה לפיתוחם לרמה של מומחיות. מורים יכולים להוביל את עצמם להתפתח אישית ומקצועית בתחומי העניין שלהם ובאפשרותם לתרום להתפתחותם המקצועית של שותפים ועמיתים סביבם. מערך זה מאפשר חשיפה ושימוש במתודולוגיות שונות ומורכבות, מחבר בין התיאוריה והפרקטיקה הפדגוגית, מצביע על הרמוניה בין שיטות ההוראה והתכנים הלימודים, ומעלה נחיצות ההשתייכות לקהילה מקצועית הנשענת על למידת עמיתים מכוונת תוצר.

מערך זה, נועד בעיקר לאפשר למורים למידה רפלקטיבית מעמיקה לתהליכי ההוראה, הלימוד והבצוע בכיתה ובבית-הספר כשהוא מבוסס על חיפוש,קריאה, היוועצות וכתיבה. דהיינו, ביצוע תהליכי חקר ויישום. המודל הפדגוגי (Professional Dynamic Course) PDC אשר פותח במרכז ינחה את ציר הוראה-למידה, והערכה בקורסים הנלמדים. מודל זה מבוסס על עיקרון (lifelong learning) LLL. ההתפתחות המקצועית וההשתלמויות נועדו לחזק, לחדש, ולשפר את היכולות של בעלי תפקידים על מנת לקדם את מעמדם המקצועי.

    

קהל היעד: מורים בפועל או בשנת שבתון , ושברצונם להתקדם הלאה.

לפרטים נוספים: כפאיה או מנאל, טל: 049058041/3

זמן הלימודים: הלימודים מתקיימים במכללה או במרכזי הפסג"ה  בשעות 16:00 עד 19:15.

 

אפסון קורסים בתואר שני להשתלמויות של עו"ה - שנה"ל תש"פ

הלימודים מתקיימים בימי ראשון: לפרטים נוספים, שירין או מאי, טל 049058051/3

שם הקורס: בית הספר והקהילה
The School and the Community

קורס מתוקשב مساق محوسب

שם המרצה: פרופ' קוסאי חאג' יחיא
Prof. Kussai Haj-Yehia

תש"פ 2019-2020

kosaicag@hotmail.com

 

סוג הקורס: שיעור חובה מתוקשב

היקף הקורס: 1 ש"ש- 1 credit point

משך הקורס: סימסטריאלי- Semester

 

מטרות הקורס

לבחון את קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בכמה תחומים:

  1. הגדרת הקהילה בהקשר הבית-ספרי בחברה הערבית בישראל
  2. בית הספר כמשאב חברתי של הקהילה הערבית בישראל
  3. הקהילה כמרחב למידה של התלמידים
  4. קשרי הגומלין ודפוסי התקשורת בין הורים ומורים
  5. קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בחברה רב תרבותית
  6. חשיפת הסטודנטים לחוויית הלמידה אקדמית מתוקשבת

 

תיאור הקורס ונושאיו

מטרת הקורס המתוקשב להפגיש את הלומדים עם גישות חדשות שעוסקות בקשרי ויחסי הגומלין בין בית הספר והקהילה, ובמיוחד בחברה הערבית בישראל. במהלך יחידות הקורס המתוקשבות הסטודנטים ייחשפו לאפיונים של הקהילה הערבית, הסוגיות והבעיות בקהליה והשפעתם על המערכת הבית ספרית וקשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה. תשומת הלב תינתן לנושאי שיתוף הפעולה בין בית הספר והקהילה ויחסי בית ספר הורים בחברה הערבית בישראל. 

נושא

מספר יחידות התקשוב של הקורס

הגדרת מושגי יסוד

1

אפיונים של הקהילה

2

קהילה ומערכת חינוך ערבית בית ספר וקהילה

3

מעורבות הורים ומשפחה בבית הספר

4

דרכי ההוראה והלמידה

הקורס מחולק לארבע יחידות מתוקשבות לפי תאריכים קבועים מראש. אתר הקורס ב moodle יתעדכן אחרי סיום כל יחידה מתוקשבת בהוראות קריאה, הכוונה ומטלות. יש לעקוב אחרי האתר ולעבוד לפי הוראות הקריאה והמטלות לפי כל יחידת תקשוב.

תוצאות למידה

עם סיום הקורס, הסטודנט יוכל:

  1. להכיר באופן רחב את מושגי היסוד של הקשר בית ספר- קהילה.
  2. למצוא נקודות מבט נוספות להסבר הקשר בית ספר- קהילה בחברה הערבית .
  3. לגלות אמפתיה ורגישות כלפי מעורבות הורים בבתי הספר.
  4. לחקור את הגישה האישית של הסטודנט כלפי הקשר עם הקהילה.

 

חובות הסטודנט

  1. קריאת ספרות החובה הרלבנטית שתקבע בכל יחידת תקשוב ע"פ התקדמות הקורס.
  2. הגשת 3 מטלות ביניים ועבודה סופית.
  3. השתתפות בפורום הקורס במודל

שקלול הציון

  1. השתתפות במודל ובפורום של הקורס המתוקשב 10%
  2. מטלה 1- 10%
  3. מטלה 2- 15%
  4. מטלה 3- 15%
  5. עבודה מסכמת- 50% (מועד אחרון להגשת העבודה למזכירות היחידה ללימודים מתקדמים:01.08.2020)

פירוט תכני יחידות הקורס המתוקשבות והמקורות המתאימים להם

מס' היחידה המתוקשבת

נושאי היחידה המתוקשבת

מקורות קריאה

1- מתאריך 10.3 ועד תאריך 3.25

מושגי יסוד: חינוך, קהילה, קשרים בין חינוך וקהילה

שדמי-וורטמן, ש' (2006). חינוך בונה קהילה, עמ' 9-22

אפיונים של הקהילה: היבטים סוציולוגים, אנתרופולוגים, דמוגרפים, גיאוגרפיים

 

הבסי, ה. ושחורי, נ. (1996). התפתחות הקהילה בישראל: היבטים חברתיים, דמוגרפיים וגיאוגרפיים, עמ' 13-22.

פרס, י. ופסטרנק, ר. (1993). קהילתיות בחינוך, עמ' 14-31

2- מתאריך 3.25 ועד תאריך 5.6

הקהילה הערבית בישראל

יוסף ג'בארין,, י' ואג'באריה, א' (2010). חינוך בהמתנה: מדיניות הממשלה ויוזמות אזרחיות לקידום החינוך הערבי בישראל (כל המסמך)

 

מערכת החינוך כקהילה

ويثرو، فرانك (2008)، ص127

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

בעיות וסוגיות חברתיות בסביבת בית הספר והשפעתם על הצלחת בית הספר בעמידה ביעדיו

Crozier, M., Rokutani, L., Russett, J. L., Godwin, E., & Banks, G. E. (2010).pp. 108-2017

יצירת שותפויות בין בית הספר והקהילה בהקשר ליחסי הורים-בית הספר

גולדנברג, ג'. (2003), עמ' 96-113

דפוסי מעורבות הורים בבתי הספר

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

פלד, ד' וחנא, ו' (2012), עמ'76-106

3- מתאריך 5.6 ועד לתאריך 6.10

חינוך למעורבות חברתית-קהילתית בבית הספר הערבי

-حاج يحيى وأبو عيطة (2007)، ص 167-180، مقال مرفق بالمودل

-الطراونة، اخليف يوسف (2004). ص 195-211

-فهمي، محمد سيد(2013)، ص26-35

קשרי הגומלין בין בית הספר והקהילה בחברה הערבית

 

-عوض، حنفي (1998)، ص 163-173.

-رشوان، حسين عبد الحميد (2005)، ص 180-188

מחלקות החינוך בראשיות הערביות ועיצוב פניה של מערכת החינוך הערבית בישראל

- אבו-עסבה, ח' ועראר, ח' (2010), עמ' 221-291

בית הספר והמשפחה הערבית

- ربيع، حمد الله (2007)، ص212-235

- Arar, K., Abu-Asbah, K., & Abu-Nasra, A. (2014)، pp. 23-152.

רינאוי, ח. (1996) (כל המסמך)

4- עבודה מסכמת מתאריך 10. ועד הגשתה העבודה הסופית בתאריך 1.8.2020

 

 

 

ביבליוגרפיה

חובה

الطراونة، اخليف يوسف (2004). اساسيات في التربية. عمان: دار الشروق.

حاج يحيى، قصي وأبو عيطة، مازن (2007). دراسات وبحوث في المجتمع العربي الفلسطيني في إسرائيل. كفر قرع: دار الهدى، ص 167-180.

ربيع، حمد الله (2007). الاسرة وقضايا المجتمع العربي في اسرائيل. كلية أحفا: دار الطباعة والنشر.

رشوان، حسين عبد الحميد (2005). التربية والمجتمع: دراسة في علم اجتماع التربية. الاسكندرية: مؤسسة شباب الجامعة.

عوض، حنفي (1998). التربية وبناء المجتمع. القاهرة: دراسات في ميادين علم الاجتماع.

فهمي، محمد سيد (2013). المدرسة المعاصرة والمجتمع. الاسكندرية: دار الوفاء.

ويثرو، فرانك (2008). اعداد المدارس ونظم التعليم للقرن الحادي والعشرين. القاهرة: الدار المصرية اللبنانية.

אבו-עסבה, ח' ועראר, ח' (2010). מערכת החינוך בשלטון המקומי ביישובים הערביים בראי המופקדים עליה. בתוך ע' חיידר (עורך), השלטון המקומי הערבי בישראל: התנהלות עצמית.(עמ' 291- 221). ירושלים: מכון ון ליר.

גולדנברג, ג'. (2003). תרומת התערבות לשיפור מיומנויות מורים במפגשיהם עם ההורים. דפים, 36, ע"מ 113-96.

גולדשטיין, י. (1995). ציפיות הורים ומורים מבית הספר. עיון ומחקר בהכשרת מורים, 3, ע"מ 35- 51.

דביר, נ. (2007). למידה תוך שרות בקהילה (Service Learning): מהלכה למעשה בתיכון הניסויי ויצ"ו הדרים. החינוך וסביבו. 29 29-38.

הבסי, ה. ושחורי, נ. (1996). התפתחות הקהילה בישראל: היבטים חברתיים, דמוגרפיים וגיאוגרפיים. ירושלים: ג'וינט-ישראל.

הרפז, י. (2004). מדברים קהילתית. תל-אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.

ג'בארין, י' ואג'באריה, א' (2010). חינוך בהמתנה: מדיניות הממשלה ויוזמות אזרחיות לקידום החינוך הערבי בישראל. נצרת: ד יראסאת, מרכז ערבי למשפט ומדיניות.

 

נוי, ב' (2014). של מי הילד הזה? על יחסי הורים עם בתי הספר של ילדיהם. תל-אביב: מכון מופ"ת.

עראר, ח' (2013). השיח המגדרי בבית הספר התיכון הערבי בישראל: חקר מקרה בית ספר 'אבן ח'ולדון'. בתוך ב' אלפרט וש' שלסקי (עורכים), הכיתה ובית הספר במבט מקרוב: מחקרים אתנוגרפיים על חינוך (עמ' 335- 366). תל-אביב: הוצאת מכון מופ".

פלד, ד' וחנא, ו' (2012). הקשר בין אקלים אתי לבין עמדות המורים כלפי מעורבות, ומעורבות פעילה של ההורים בבתי הספר בחברה הערבית. אלנבראס, 7, עמ' 76-106.

פרידמן, י. (1990). בית הספר הקהילתי: תיאוריה ומעשה. ירושלים: מאגנס ומכון סאלד.

פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל. חומר רקע לעבודת היזמה:

,http://education.academy.ac.il

פרידמן, י. ופישר, י. (2003). ההורים ובית הספר: עמדות ורמת מעורבות. ירושלים: מכון סאלד. ע"מ 21-7.

פרס, י. ופסטרנק, ר. (1993). קהילתיות בחינוך. תל אביב: אחאב - בית הוצאה לאור.

שדמי-וורטמן, ש' (2006). חינוך בונה קהילה. ירושלים: מכון מנדל, עמ' 9-22.

שטיין, מ' והרפז, י' (עורכים) (1995). בית הספר הקהילתי. רב שיח משתף. ירושלים: החברה למתנס"ים, מרכזים קהילתיים בישראל.

רינאוי, ח. (1996). בית הספר, הקהילה והרשות המקומית בקרב המיעוט הפלסטיני בישראל: מדוע החינוך אינו מהווה צינור מוביליות כלל בני ובנות קבוצות המיעוט. תל אביב: מרכז אדוה.

Arar, K., Abu-Asbah, K., & Abu-Nasra, AArab parents' involvement in school reform in Israel

nternational Journal of Educational reform 23(2), 133-152,

Crozier, M., Rokutani, L., Russett, J. L., Godwin, E., & Banks, G. E. (2010). A Multisite Program Evaluation of Families and Schools Together (FAST): Continued Evidence of a Successful Multifamily Community-Based Prevention Program. School Community Journal, 20(1), 187–207.

Epstein, J.L. (1996). Advances in Family, Community and School partnerships. Community Education Journal 23 (3). Pp. 10-15.

Fisher, Y., Magen-Nagar, N. & Abu-Nasra, M. (2014). Sectorial perceptions of parental involvement: Similarities and dissimilarities. Advances in Social Sciences Research Journal, 1 (17), 66-65.

Goldkind, L., & Farmer, L. G. (2013). The Enduring Influence of School Size and School Climate on Parents’ Engagement in the School Community. School Community Journal, 23, 223–244.

Editedby Steven, J., & Madden, C.Semke, C. A., & Sheridan, S. M. (2012). Family–school connections in rural educational settings : A systematic review of the empirical literature. School Community Journal, 22, 21–47

 

מומלצים

פרידמן, י. ופישר, י. (2002). הזדהות וערות: יסודות במעורבות ההורים בעבודת בית הספר. עיונים במינהל וארגון החינוך, 26, ע"מ 34-7.

רוזנבלט, ז' ופלד, ד' (2003). אקלים אתי ומעורבות הורים בבית הספר. עיונים במינהל וארגון החינוך, 2, ע"מ 204-177.

 

Etzioni, A. (2000). Creating Good Communities and Good Societies. Contemporary Sociology, 29 (1), pp. 188-195.

 

Nelson, L. P., McMahan, S. K., & Torres, T. (2012). The Impact of a Junior High School Community Intervention Project: Moving Beyond the Testing Juggernaut and Into a Community of Creative Learners. School Community Journal, 22(1), 125–144.

 

שם הקורס: תיאוריות בסיסיות במנהל החינוך

תש"פ 2019/20

שם המרצה: ד"ר יוסף כנאענה

מספר שעות: 2 ש"ש

מטרות הקורס:

מטרת הקורס היא לתאר התפתחויות תיאורטיות בתחום המנהיגות החינוכית, להציג מושגים מרכזיים בתחום ולנתח את תופעת המנהיגות החינוכית ממגוון זוויות והשקפות, תוך התייחסות למנהיגות בתוך בית-הספר ומחוצה לו בהקשרים חברתיים-תרבותיים שונים. בקורס ייבחנו יחסי הגומלין בין מנהיגים למונהגים וההשפעות השונות של מנהיגות חינוכית כגון כוח, מוטיבציה, ניהול רגשות וכריזמה. בנוסף יינתן דגש להיבטים מוסריים של מנהיגות חינוכית ולאתגרי המנהיגות השונים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי נוכח תהליכי שינוי ורפורמה.

 

דרישות הקורס:

נוכחות חובה והשתתפות פעילה

שתי מטלות 20%

סה"כ 80%

 

נושאי הקורס ורשימת מקורות:

שיעור 1-2

תיאוריות בניהול

אופלטקה, י' (2015). יסודות מינהל החינוך. חיפה: פרדס. (פרק עשירי).

 

שיעור 3-4

רקע היסטורית: מניהול למנהיגות חינוכית

אופלטקה, י' (2012). ניהול בית ספר: מהכשרה ועד פרישה. חיפה: פרדס (פרק ראשון).

רייכלר, נ' (2015). מנהל בית הספר הרצוי ותפקידיו במשקפי הסגל האקדמי. עיונים במינהל ובארגון החינוך, 34, 111 – 223.

 

שיעור 5-6

תיאוריות בסיסיות במנהיגות

אופלטקה, י' (2015). יסודות מינהל החינוך. חיפה: פרדס. (פרק עשירי).

קארין, א'; פופר, מ'; גל, ר'; משקל, ס'. וליסק, א' (2006). הפוטנציאל להנהיג: ההבדלים בין "מנהיגים" ל"לא מנהיגים". מגמות. מד' (2) 296-277

ענבר, ד' (2000). ניהול שונות: האתגר החינוכי. אור יהודה: רכס.

בלייז, ג'. ג' (2002). המיקרו פוליטיקה של בית הספר: המכוונות הפוליטית היום יומית של מורים כלפי מנהלים בעלי פתיחות. בתוך: אפרים בן ברוך ושרה גורי רוזנבלט (עורכים). אתגרים בניהול בית ספר. ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 263 – 237.

 

שיעור 7

המנהיג המשפיע

קארין, א'; פופר, מ'; גל, ר'; משקל, ס' וליסק, א' (2006). הפוטנציאל להנהיג: ההבדלים בין "מנהיגים" ל"לא מנהיגים". מגמות. מד' (2) 296-277.

שמיר, ב' (1990). סוד הקשר הכריזמטי: הסברים שונים והשערות הנובעות מהם. בתוך: א'. גונן וא'. זכאי. מנהיגות ופיתוח מנהיגות: מהלכה למעשה, 35 – 59. הוצאת משרד הביטחון.

פופר, י' (2012). ההולכים שבי אחריו: מבט פסיכולוגי על סוד ההימשכות למנהיג. ת"א: רמות, 11- 38.

 

שיעור 8

מנהיגות פדגוגית

אופלטקה, י'. (2015). יסודות מינהל החינוך. חיפה: פרדס, (פרק עשירי).

Rigby, J. G. (2014). Three logics of instructional leadership. Educational Quarterly, 50(4). 610-644.

Le Fevrel, D. M & Robinson, V. M. G. (2015). The Interpersonal Challenges of instructional Leadership: Principals' Effectiveness in Conversations about Performance issues. Educational Administration Quarterly, 51(1), 58-95.

שיעור 9

מנהיגות מוסרית לצדק חברתי

גבתון, ד' וחן, מ' (2003). הכשרה של מנהלי בתי ספר כמנהיגים ציבוריים ומוסריים. בתוך: יובל דרור, דוד נבו ורנה שפירא (עורכים). תמורות בחינוך: קווים למדיניות החינוך בישראל לשנות האלפיים. תל-אביב: רמות, עמ' 391- 406.

DeMattews, D & Mawhinney, H. (2014). Social justice leadership and inclusion: Exploring challenges in an urban district struggling to address inequities. Educational Administration Querterly, 50(5), 844-881.

שם הקורס: שיטות מחקר איכותני \ Qualitative Research Methods

 

שם המרצה: פרופ' קוסאי חאג' יחיא \ Prof. Kussai Haj-Yehia

משך הקורס: סמסטריאלי \Semesterm

היקף הקורס בש"ש: 1ש"ש\ 1 credit point

דרישות קדם: אין

סוג הקורס: שו"ת

מקום הקורס: היחידה ללימודים מתקדמים

שעות קבלה: יום ראשון 13:30- 14:15 במשרד ליחידת לימודים מתקדמים

kosaicag@hotmail.com

 

מטרות הקורס

1. להכיר את התפיסות התיאורטית של המחקר האיכותני.

2. להכין את הסטודנטים בתכנון ובביצוע מחקר איכותני בסמינריונים ובפרויקט הסופי.

3. לחשוף את הסטודנטים למאמרים ועבודות מחקר איכותניות תוך דיון בסוגיות של אתיקה וביקורתיות.

תיאור הקורס ונושאיו

הקורס יעסוק במחקר האיכותי, במאפייניו, וברלבנטיות שלו למחקר החינוכי ובכלל זה לעבודות הסמינריוניות שתדרשו לכתוב במהלך לימודיכם. במסגרת הקורס נדון במאפייני המחקר האיכותי, בתכנון מערך מחקר איכותי, בהכרת כלי המחקר האיכותיים ובתהליך איסוף הנתונים. כן נעסוק בניתוח הנתונים ובדרכי הכתיבה האופייניים למחקר זה. במהלך הנושאים השונים נדון בכללי אתיקה במחקר. נדון בתרומתו החשובה של מחקר מסוג זה לסטודנטים בתהליך הכשרתם להוראה, הן בהתמודדותם עם ביצוע מחקר אמפירי בסמינריונים ובפרויקט הסופי והן ברכישת כלים לקריאת מחקרים ביקורתית.

תוצאות למידה

בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים:

  1. לערוך מחקר איכותני
  2. לנתח מאמרים איכותניים

נושא

מספר המפגשים

מאפייני המחקר האיכותני

3

תכנון מחקר

2

שאלות במחקר האיכותני

1

הכלים של המחקר האיכותני

3

ניתוח התוכן

3

אתיקה

2

חובות הסטודנט

  • נוכחות פעילה (לפחות עד 80% מהמפגשים), השתתפות פעילה במודל של הקורס והשתתפות פעילה במחקר הקבוצתי
  • קריאת ספרות רלבנטית
  • הגשת שני תרגילים, בחינת ביניים ומטלה קבוצתית מסכמת.

הקורס יתנהל בשיטה ייחודית שבה ישולבו הרצאות פרונטאליות ועבודה בקבוצות בהנחיית המרצה. הסטודנטים יתחלקו לקבוצות ויתנסו בתכנון ובביצוע מחקר על שלביו השונים: העלאת נושא למחקר, ניסוח שאלות מחקר רלבנטיות ובניית מערך מחקר מתאים כדי לענות על השאלות. כל סטודנט יתנסה באיסוף נתונים באמצעות ראיון ותצפית.

דרכי ההערכה

  • עבודת סיכום: 50%
  • תרגיל 1: 20% ראיונות
  • תרגיל 2: 15% תצפית
  • בחינת ביניים: 15%

ציון עובר בקורס 70.

פירוט מהלך הלימודים

שעור מס'

נושא המפגש

משימת קריאה לקראת המפגש

2-1

מאפייני המחקר המדעי ובכלל זה מאפייני המחקר האיכותני

غباري، ثائر أحمد واخرون (2011), 1-33

צבר-בן יהושע, 2001, עמ' 28-13.

צבר בן יהושע, נעמה (1990), 21-25

3

מאפייני המחקר האיכותי והשוואתו למחקר הכמותי

عبيدات، ذوقان (2002). البحث العلمي: البحث النوعي والبحث الكمي

שקדי, אשר (2004), עמ' 22-61

Creswell, 2014, 124-142

4-5

תכנון המחקר ובחירת נושא

שלסקי ואלפרט, 2007 , עמ' 93-83.

Creswell, 2014, 124-142

6

ניסוח שאלות מחקר - ניסוח שאלת מחקר הגדרת שאלת מחקר אמפירית. אבחנה בין שאלת מחקר איכותי לעומת כמותי

שקדי, אשר (2004), עמ' 43-29

שלסקי ואלפרט, 2007 , עמ' 93-83.

 

7-8-9

איסוף נתונים: תצפיות, ראיונות

צבר-בן יהושע, 1990, עמ' 78-49.

צבר-בן יהושע, 2001, עמ' 139-101.

שקדי, 2003, עמ' 91-55.

שלסקי ואלפרט, 2007, עמ' 142-132.

Creswell, 2014, 183-193, 13-14

10-11-12

ניתוח הנתונים

גבתון, דן. (2001) , 195-227

שקדי, אשר (2004), 93-102

Creswell, 2014, 194-204

13

שילוב תיאוריה במחקר

שלסקי ואלפרט, 2007, 108-96,
145-142.

14

 

אתיקה במחקר איכותני

דושניק, לירון וצבר בן-יהושע, נעמה( 2001), 343-365

אלפרט, ברכה (2001), 369-403

15

דיון במאמרים שונים של סוגים שונים של מחקר איכותני

 

מרשימת המאמרים הרשות

 

רשימת קריאה: פריטים לקריאה חובה מסומנים בכוכבית

*غباري، ثائر أحمد واخرون (2011). البحث النوعي في التربية وعلم النفس. عمان: مكتبة المجتمع العربي، ص1-33

*عبيدات، ذوقان (2002). البحث العلمي: البحث النوعي والبحث الكمي. عمان: دار الفكر للطباعة والنشر والتوزيع.

*איילון, י' וצבר-בן יהושע, נ' (2010). תהליך ניתוח תוכן לפי תיאוריה מעוגנת בשדה. בתוך, ל', קסן ל. ומ'. קרומר-נבו (עורכות). ניתוח נתונים במחקר איכותני (עמ' 259-382). באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

*אלפרט, ב' (2001). כתיבה במחקר איכותי. בתוך: נ', צבר בן-יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר איכותי (עמ' 369-403). לוד: דביר.

אנוך, י' (1986). מבוא לסוציולוגיה. ת"א: האוניברסיטה הפתוחה. יחידה 8, עמ' 21-26.

בייט מרום, ר' (1990). שיטות מחקר במדעי החברה יחידות 1-2-3. האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 46.

*גבתון, ד' (2001). תיאוריה המעוגנת בשדה: משמעות תהליך ניתוח הנתונים ובניית התיאוריה במחקר איכותני. בתוך, נ', צבר בן-יהושע (עורכת) מסורות וזרמים במחקר איכותני (עמ' 195-227). לוד: דביר.

*דושניק, ל' וצבר בן-יהושע, נ' (2001). אתיקה של המחקר האיכותני. בתוך, נ', צבר בן-יהושע, (עורכת), מסורות וזרמים במחקר איכותני (עמ' 343-365). לוד: דביר.

חזן, ח' (2001). קול אחר: על הצליל האיכותי במחקר. בתוך, נ', צבר בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי (עמ' 9-12). לוד: דביר.

צבר בן יהושע, נ' (1990). המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה. רמת גן: מסדה. הוצאת מסדה.

צבר בן-יהושע, נ' (עורכת) (2001(. מסורות וזרמים במחקר איכותי. לוד: דביר.

*שלסקי, ש' ואלפרט, ב' (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני, מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט. תל-אביב: מכון מופ"ת, עמ' 59-37, 93-83, 108-96, 145-132, 209-223.

שקדי, א' (2004). מילים המנסות לגעת – מחקר איכותני- תיאוריה ויישום. תל אביב: רמות.

 

Creswell, J. W. (2014). Research design: Qualitative, quantitative and mixed methods

  1. (4th ed). Los Angeles, CA: Sage.

 

מקורות רשות

מחקרים בגישה איכותנית לבחירה להצגה ולדיון:

אבורביעה-קוידר, ס' (2008). הם הרגישו שאני אנסתי תפקיד שאיננו שלי: ניהול ומגדר בחברה הבדווית בנגב. מגמות, מה (3), 508-489.

וינר-לוי, נ' (2008). פועלן של המורות הדרוזיות הראשונות לקידום ההשכלה ולשינוי תפקיד המגדר של תלמידותיהן. דפים, 46, 237-.

חביב-ברק, א', בקרמן, צ' ובילו, י' (2011). יום הזיכרון ויום הנכבה בבית ספר דו-לשוני בישראל: מפגש בין זהויות בקונפליקט. מגמות, מז (4-3), 483-452.215

חאג' יחיא, ק' (2012). המשך לימודים גבוהים לקראת תואר שני בקרב בוגרות תכנית המצוינים במכללה האקדמית בית ברל. אלחצאד,2, עמ' 135-164 (ערבית).

חאג יחיא, ק' ועראר, ח' (2008). השכלה גבוהה ולימודים בירדן בקרב סטודנטיות ערביות מישראל. אדאאת:מכללת אחווה (ערבית).

חאג יחיא, ק' ועראר, ח' (2010). יציאת סטודנטים ערבים מישראל ללימודים גבוהים בירדן: גורמים דוחפים, גורמים מושכים ואתגרים. בתוך, ר', ח'מאיסי (עורך), ספר החברה הערבית 3,(227-252). ירושלים:מכון ון ליר –הקיבוץ המאוחד.

חאג' יחיא, ק' ועראר, ח' (2016). רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל: גורמי משיכה, מפגש לאומי מחודש ואתגרים. עיונים בחינוך, - כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך, 15-16 560-587.

עראר, ח', מסרי-חרזאללה, א' וחאג' יחיא, ק' (2013). הם רצו שאני ארחף להם מסביב לעיניים: רכישת השכלה גבוהה בקרב סטודנטיות פלסטיניות בישראל ובירדן, הגירה זמנית או קבועה. עיונים בחינוך, 7-8, עמ' 161-186.

עראר, ח' ואופלטק, י'(2013) . תפיסת מורים מוסלמים ויהודים את גבריות מנהל בית הספר: היבטים תרבותיים וחברתיים של הקשר בין מנהל-מורה. עיונים בחינוך, 7-8, עמ' 140-160.

-Haj-Yehia, K. & Lev Tov, B. (2017). Preservation of Palestinian Arab Heritage as a Strategy for the Enrichment of Civil Coexistence in Israel. Social Identities: Journal for the Study of Race, Nation and Culture. 24(6), 727-744.

-Haj-Yehia, K. & Arar, K. (2016). New national re-encounters since 1948: Palestinian students from Israel studying at a Palestinian University in the West Bank-Palestine. Journal of Applied Research in Higher Education, 8(4), 504 – 521. 

חיפוש

במידה ותרצה להצע תוכן לאתר, או לשלוח הערה, או להוסיף מאמר או פרסום חדש שלך, נא לשלוח אלינו את התוכן בקישור זה לחץ כאן

לוח אירועים

Student card
image
image
image
image